משנה ו: הָיְתָה מִתְכַּסָּה בִלְבָנִים, מְכַסָּהּ בִּשְׁחוֹרִים. הָיוּ עָלֶיהָ כְלֵי זָהָב וְקַטְלָיוֹת, נְזָמִים וְטַבָּעוֹת, מַעֲבִירִים מִמֶּנָּה כְּדֵי לְנַוְּלָהּ. וְאַחַר כָּךְ מֵבִיא חֶבֶל מִצְרִי וְקוֹשְׁרוֹ לְמַעְלָה מִדַּדֶּיהָ. וְכָל הָרוֹצֶה לִרְאוֹת בָּא לִרְאוֹת, חוּץ מֵעֲבָדֶיהָ וְשִׁפְחוֹתֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁלִּבָּהּ גַּס בָּהֶן. וְכָל הַנָּשִׁים מֻתָּרוֹת לִרְאוֹתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כג) וְנִוַּסְּרוּ כָּל הַנָּשִׁים וְלֹא תַעֲשֶׂינָה כְּזִמַּתְכֶנָה:

משנה ו: בזמן שבא הכהן להשקות את האשה במים המרים, אם הָיְתָה מִתְכַּסָּה בִבגדים לְבָנִים, הנאים לה, מְכַסָּהּ בִּבגדים שְׁחוֹרִים [ואם היו השחורים נאים לה, מכסה אותה בבגדים מכוערים]. הָיוּ עָלֶיהָ כְלֵי – תכשיטי זָהָב וְקַטְלָיוֹת – שרשראות, נְזָמִים וְטַבָּעוֹת, מַעֲבִירִים אותם מִמֶּנָּה, כְּדֵי לְנַוְּלָהּ. וְאַחַר כָּךְ מֵבִיא חֶבֶל מִצְרִי, לרמז על כך שעשתה כמעשה ארץ מצרים, וְקוֹשְׁרוֹ לְמַעְלָה מִדַּדֶּיהָ, כדי שלא יפלו בגדיה, לאחר שנקרעו [ואם אין חבל מצרי, מביא חבל אחר], וְכָל הָרוֹצֶה מהאנשים לִרְאוֹת, בָּא לִרְאוֹת, חוּץ מֵעֲבָדֶיהָ וְשִׁפְחוֹתֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁלִּבָּהּ גַּס בָּהֶן – היא רגילה בהם, ומתוך שרואה אותם מתיישבת דעתה ואינה מודה. וְכָל הַנָּשִׁים הנמצאות שם מֻתָּרוֹת לִרְאוֹתָהּ – חייבות לבוא ולראותה, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כג מח) 'וְנִוַּסְּרוּ כָּל הַנָּשִׁים וְלֹא תַעֲשֶׂינָה כְּזִמַּתְכֶנָה':