משנה ז: בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לַכֹּהֵן, מִנְחָתָהּ נִשְׂרָפֶת. וְכֹהֶנֶת שֶׁנִּשֵּׂאת לְיִשְׂרָאֵל, מִנְחָתָהּ נֶאֱכָלֶת. מַה בֵּין כֹּהֵן לְכֹהֶנֶת, מִנְחַת כֹּהֶנֶת נֶאֱכֶלֶת, מִנְחַת כֹּהֵן אֵינָהּ נֶאֱכָלֶת. כֹּהֶנֶת מִתְחַלֶּלֶת, וְכֹהֵן אֵין מִתְחַלֵּל. כֹהֶנֶת מִטַּמְּאָה לַמֵּתִים, וְאֵין כֹּהֵן מִטַּמֵּא לַמֵּתִים. כֹּהֵן אוֹכֵל בְּקָדְשֵׁי קָדָשִׁים, וְאֵין כֹּהֶנֶת אוֹכֶלֶת בְקָדְשֵׁי קָדָשִׁים:

משנה ז: כפי שהתבאר במשנה הקודמת, מנחת כהן אינה נאכלת אלא נשרפת, ובַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לַכֹּהֵן, מִנְחָתָהּ נִשְׂרָפֶת. וְכֹהֶנֶת שֶׁנִּשֵּׂאת לְיִשְׂרָאֵל, וכן כהנת בוגרת שאינה ברשות אביה, אף שעדיין לא נישאה, מִנְחָתָהּ נֶאֱכָלֶת, כיון שנאמר 'מנחת כהן' ולא 'כהנת'. מַה בֵּין כֹּהֵן לְכֹהֶנֶת, מִנְחַת כֹּהֶנֶת נֶאֱכֶלֶת, מִנְחַת כֹּהֵן אֵינָהּ נֶאֱכָלֶת, אלא נשרפת. כֹּהֶנֶת מִתְחַלֶּלֶת – עשויה להתחלל לעולם מן הכהונה ומן האכילה בתרומה, אם נבעלה לאדם הפסול לה, ושוב אינה חוזרת לכשרותה לעולם, וְכֹהֵן אֵין מִתְחַלֵּל אם נשא אשה האסורה עליו. כֹהֶנֶת מִטַּמְּאָה – מותרת להטמא לַמֵּתִים, וְאֵין כֹּהֵן מִטַּמֵּא לַמֵּתִים, כיון שנאמר בפרשה זו 'בני אהרן', ולא 'בנות אהרן'. כֹּהֵן אוֹכֵל בְּקָדְשֵׁי קָדָשִׁים, כגון חטאת ואשם ומנחה, וְאֵין כֹּהֶנֶת אוֹכֶלֶת בְקָדְשֵׁי קָדָשִׁים, כיון שנאמר (ויקרא ו יא) 'כָּל זָכָר בִּבְנֵי אַהֲרֹן יֹאכֲלֶנָּה'.