משנה ב: נִמְצָא טָמוּן בַּגַּל, אוֹ תָלוּי בָּאִילָן, אוֹ צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם, לֹא הָיוּ עוֹרְפִין, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) בָּאֲדָמָה, וְלֹא טָמוּן בַּגָּל. נוֹפֵל, וְלֹא תָלוּי בָּאִילָן. בַּשָּׂדֶה, וְלֹא צָף עַל פְּנֵי הַמָּיִם. נִמְצָא סָמוּךְ לַסְּפָר, אוֹ לְעִיר שֶׁרֻבָּהּ נָכְרִים, אוֹ לְעִיר שֶׁאֵין בָּהּ בֵּית דִּין, לֹא הָיוּ עוֹרְפִין. אֵין מוֹדְדִין אֶלָּא מֵעִיר שֶׁיֶּשׁ בָּהּ בֵּית דִּין. נִמְצָא מְכֻוָּן בֵּין שְׁתֵּי עֲיָרוֹת, שְׁתֵּיהֶן מְבִיאוֹת שְׁתֵּי עֲגָלוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וְאֵין יְרוּשָׁלַיִם מְבִיאָה עֶגְלָה עֲרוּפָה:

משנה ב: משנתנו מבארת באילו מקרים אין מביאים עגלה ערופה: נִמְצָא ההרוג טָמוּן בַּגַּל – בערימה של אבנים, אוֹ תָלוּי בָּאִילָן, אוֹ צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם, לֹא הָיוּ עוֹרְפִין, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כא א) 'כִּי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ נֹפֵל בַּשָּׂדֶה לֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ', וכך נדרש הפסוק, 'בָּאֲדָמָה', וְלֹא טָמוּן בַּגָּל. 'נוֹפֵל', וְלֹא תָלוּי בָּאִילָן. 'בַּשָּׂדֶה', וְלֹא צָף עַל פְּנֵי הַמָּיִם. נִמְצָא הרוג סָמוּךְ לַסְּפָר – עיירה שנמצאת בגבול, אוֹ סמוך לְעִיר שֶׁרֻבָּהּ נָכְרִים, אוֹ סמוך לְעִיר שֶׁאֵין בָּהּ בֵּית דִּין, לֹא הָיוּ עוֹרְפִין. עוד נאמר בפסוק (דברים כא ב) 'וְיָצְאוּ זְקֵנֶיךָ וְשֹׁפְטֶיךָ וּמָדְדוּ אֶל הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבֹת הֶחָלָל, וְהָיָה הָעִיר הַקְּרֹבָה אֶל הֶחָלָל וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא עֶגְלַת בָּקָר אֲשֶׁר לֹא עֻבַּד בָּהּ אֲשֶׁר לֹא  מָשְׁכָה בְּעֹל', וכיון שצריכים בית הדין של אותה העיר להביא את העגלה, אֵין מוֹדְדִין אֶלָּא מֵעִיר שֶׁיֶּשׁ בָּהּ בֵּית דִּין, ולכן גם אם יש עיר קרובה שאין בה בית דין אין מודדים ממנה, אלא מעיר רחוקה יותר, שיש בה בית דין. נִמְצָא ההרוג מְכֻוָּן – מוטל בדיוק בֵּין שְׁתֵּי עֲיָרוֹת, ואין אחת מהן קרובה אליו יותר מהשניה, שְׁתֵּיהֶן מְבִיאוֹת שְׁתֵּי עֲגָלוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר [ואין הלכה כדבריו, אלא שתי העיירות מביאות עגלה אחת בשותפות], וְאֵין יְרוּשָׁלַיִם מְבִיאָה עֶגְלָה עֲרוּפָה, שנאמר 'כִּי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ', ואילו העיר ירושלים לא ניתנה לירושה, כיון שלא התחלקה לשבטים.