מסכת סוכה, פרק ד, משנה י
משנה י: כְּמַעֲשֵׂהוּ בַחֹל, כָּךְ מַעֲשֵׂהוּ בַשַּׁבָּת, אֶלָּא שֶׁהָיָה מְמַלֵּא מֵעֶרֶב שַׁבָּת חָבִית שֶׁל זָהָב שֶׁאֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת מִן הַשִּׁילוֹחַ, וּמַנִּיחָהּ בַּלִּשְׁכָּה. נִשְׁפְּכָה אוֹ נִתְגַּלְּתָה, הָיָה מְמַלֵּא מִן הַכִּיּוֹר שֶׁהַיַּיִן וְהַמַּיִם הַמְּגֻלִּין, פְּסוּלִים לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ:
משנה י: ובמצוה זו של ניסוך המים, כְּמַעֲשֵׂהוּ בַחֹל, כָּךְ היה מַעֲשֵׂהוּ בַשַּׁבָּת, אֶלָּא שֶׁלא היתה מצוה זו דוחה את השבת להביא את המים מן השילוח, אלא הָיָה מְמַלֵּא מֵעֶרֶב שַׁבָּת חָבִית שֶׁל זָהָב שֶׁאֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת מִן הַשִּׁילוֹחַ, וּמַנִּיחָהּ בַּלִּשְׁכָּה. והטעם שנטלו חבית שאינה מקודשת, לפי שאם היתה מקודשת היו המים נעשים קדושים מיד, ומים קדושים שעבר עליהם לילה, נפסלים בלינה. נִשְׁפְּכָה החבית אוֹ נִתְגַּלְּתָה, הָיָה מְמַלֵּא מים חדשים מִן הַכִּיּוֹר לצורך ניסוך המים, והטעם שאם נתגלתה אין המים ראוים, לפי שֶׁהַיַּיִן וְהַמַּיִם הַמְּגֻלִּין, פְּסוּלִים לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ:
הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן".
(ויקרא רבה)
