מסכת עבודה זרה, פרק ד, משנה ב

משנה ב: מָצָא בְרֹאשׁוֹ מָעוֹת, כְּסוּת אוֹ כֵלִים, הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין. פָּרְכִּילֵי עֲנָבִים וַעֲטָרוֹת שֶׁל שִׁבֳּלִים וְיֵינוֹת וּשְׁמָנִים וּסְלָתוֹת וְכָל דָּבָר שֶׁכַּיּוֹצֵא בוֹ קָרֵב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, אָסוּר:

מָצָא בְרֹאשׁוֹ [של מרקוליס או של שאר עבודה זרה] מָעוֹת, כְּסוּת אוֹ כֵלִים, שאינם מונחים דרך נוי, וכגון שהמעות בארנק התלוי בצווארו, והכסות מקופלת ומונחת על ראשו וכיוצא בזה, הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין. אבל אם מצא שם פָּרְכִּילֵי עֲנָבִים – אשכולות ענבים הכרותות עם הזמורות של הגפן, וַעֲטָרוֹת שֶׁל שִׁבֳּלִים, וְיֵינוֹת וּשְׁמָנִים וּסְלָתוֹת המונחים בכלי זכוכית, וְכָל דָּבָר שֶׁכַּיּוֹצֵא בוֹ קָרֵב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, אָסוּר, משום תקרובת עבודה זרה.