מסכת ערלה, פרק א, משנה ד
משנה ד: אִילָן שֶׁנֶּעֱקַר וְנִשְׁתַּיֵּר בּוֹ שֹׁרֶשׁ, פָּטוּר. וְכַמָּה יְהֵא הַשֹּׁרֶשׁ, רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יְהוּדָה אִישׁ בַּרְתּוֹתָא, כְּמַחַט שֶׁל מִתּוּן:
משנה ד: משנתנו ממשיכה לדון באילן שעברו עליו שנות ערלתו, ונעקר ממקומו: אִילָן שֶׁנֶּעֱקַר ממקומו, וְנִשְׁתַּיֵּר בּוֹ שֹׁרֶשׁ אחד המחובר לקרקע, פָּטוּר מערלה, כיון שנחשב הוא עדיין כמי שלא נעקר כלל ממקומו. מבררת המשנה, וְכַמָּה יְהֵא שיעור עוביו של הַשֹּׁרֶשׁ, שעל ידו ניתן להחשיב את האילן כמחובר, רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יְהוּדָה אִישׁ בַּרְתּוֹתָא, כְּמַחַט שֶׁל מִתּוּן – כעובי מחט שהאורגים משתמשים בו למתוח את הבגד לאחר אריגתו, להרחיבו.
