יום חמישי
כ"ג אב התשפ"ו

חיפוש בארכיון

מסכת ערלה, פרק א, משנה ח

משנה ח: עַנְקוֹקְלוֹת, וְהַחַרְצַנִּים, וְהַזַּגִּים, וְהַתֶּמֶד שֶׁלָּהֶם, קְלִפֵּי רִמּוֹן וְהַנֵּץ שֶׁלּוֹ, קְלִפֵּי אֱגוֹזִים, וְהַגַּרְעִינִים, אֲסוּרִים בָּעָרְלָה, וּבָאֲשֵׁרָה, וּבַנָּזִיר, וּמֻתָּרִין בָּרְבָעִי. וְהַנּוֹבְלוֹת, כֻּלָּן אֲסוּרוֹת:

משנה ח: עַנְקוֹקְלוֹת – ענבים שנשרו מהעץ קודם שהגיעו לשליש הבשלתם, וְהַחַרְצַנִּים – גרעינים שבתוך הענבים, וְהַזַּגִּים – קליפות הענבים, וְהַתֶּמֶד שֶׁלָּהֶם, והיינו שנתן מים על גבי שמרים או חרצנים וזגים, שיש במים אלו טעם יין, קְלִפֵּי רִמּוֹן, וְהַנֵּץ שֶׁלּוֹ – הפרח שבראשו, קְלִפֵּי אֱגוֹזִים, וְהַגַּרְעִינִים של כל סוגי הפירות, אֲסוּרִים בָּעָרְלָה, כיון שנאמר 'את פריו', ולשון 'את' באה לרבות את החלקים הטפלים לפרי, וּבָאֲשֵׁרָה – אם צמחו באילן של עבודה זרה, הרי הם בכלל האיסור, וּבַנָּזִיר – אסורים הם באכילה לנזיר, וּמֻתָּרִין בָּרְבָעִי – אין נוהג בהם דין נטע רבעי שיש לאוכלו בקדושה בירושלים, כיון שאין מתקדש בקדושה זו אלא דבר הראוי לאכילה. וְהַנּוֹבְלוֹת – פירות שנשרו מהאילן קודם סיום הבשלתם, אך הבשילו לפחות שליש, כֻּלָּן אֲסוּרוֹת, בין בערלה, בין ברבעי, בין באשירה ובין בנזיר.

 

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?