מסכת ערלה, פרק ב, משנה יג
משנה יג: כֵּלִים שֶׁסָּכָן בְּשֶׁמֶן טָמֵא, וְחָזַר וְסָכָן בְּשֶׁמֶן טָהוֹר, אוֹ שֶׁסָּכָן בְּשֶׁמֶן טָהוֹר, וְחָזַר וְסָכָן בְּשֶׁמֶן טָמֵא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַחַר הָרִאשׁוֹן אֲנִי בָּא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אַחַר הָאַחֲרוֹן:
משנה יג: כֵּלִים – מנעלים ושאר כלי עור שֶׁסָּכָן בְּשֶׁמֶן טָמֵא כדי לרככם, ולאחר שהתייבש השמן הטמא הטביל את הכלי כדי לטהרו מהשמן הטמא שנגע בו, וְחָזַר וְסָכָן בְּשֶׁמֶן טָהוֹר, אוֹ שֶׁסָּכָן בְּשֶׁמֶן טָהוֹר, וְחָזַר וְסָכָן בְּשֶׁמֶן טָמֵא, וכשמשתמשים בכלי נפלט השמן שבתוכו לחוץ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַחַר הָרִאשׁוֹן אֲנִי בָּא – דין הכלי נקבע לפי השמן הראשון שסכו בו, כיון שלדעת רבי אליעזר השמן שניתן ראשון נפלט תחילה, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אַחַר הָאַחֲרוֹן, כיון שהם סוברים שהשמן האחרון הוא שנפלט תחילה.
