מסכת פרה, פרק ג, משנה ו

משנה ו: וְכֶבֶשׁ הָיוּ עוֹשִׂים מהַר הַבַּיִת לְהַר הַמִּשְׁחָה, כִּפִּין עַל גַּבֵּי כִפִּין, וְכִפָּה כְנֶגֶד הָאֹטֶם, מִפְּנֵי קֶבֶר הַתְּהוֹם, שֶׁבּוֹ כֹהֵן הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה, וּפָרָה וְכָל מְסַעֲדֶיהָ, יוֹצְאִין לְהַר הַמִּשְׁחָה:

משנה ו: כיון שהכהן השורף את הפרה היה שבעה ימים אלו בהר הבית, והוצרך להגיע בטהרה להר המשחה ששם נשרפה הפרה, וְכֶבֶשׁ הָיוּ עוֹשִׂים מֵהַר הַבַּיִת לְהַר הַמִּשְׁחָה, והיה בנוי כִּפִּין עַל גַּבֵּי כִפִּין – גשרים על גבי גשרים, וְכִפָּה כְנֶגֶד הָאֹטֶם, כלומר, כיון שהחלל שתחת הגשר חוצץ בפני הטומאה שתחת החלל עצמו, אך עדיין שני רגלי הגשר (הנקראים 'אוטם') נוגעים בקרקע, ואם יש מת תחתיהם הטומאה עולה למעלה, ולכן עשו על גבי כל שני גשרים גשר נוסף, כשרגלי הגשר העליון אינם כנגד רגלי הגשר התחתון, אלא כנגד החלל של הגשר התחתון, באופן שבכל מקום ומקום שהולך האדם בגשר העליון יהיה חלל תחתיו, או בגשרים שתחחתיו ממש או בגשרים שתחתיהם, וחלל זה חוצץ בפני הטומאה, מִפְּנֵי חשש קֶבֶר הַתְּהוֹם, שֶׁבּוֹ – שֶׁבְּכֶבֶשׁ זה הכֹהֵן הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה, וּפָרָה עצמה (הגם שבחייה אינה מקבלת טומאה כלל, עשו בה מעלה זו), וְכָל מְסַעֲדֶיהָ – כל המסייעים בשריפתה, יוֹצְאִין מהר הבית לְהַר הַמִּשְׁחָה (-הר הזיתים).