מסכת קנים, פרק א, משנה ג 2

המשך משנה ג: בֵּין מִשֵּׁם אֶחָד, בֵּין מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת, בֵּין מֵאִשָּׁה אַחַת, בֵּין מִשְּׁתֵּי נָשִׁים:

המשך משנה ג: דינים אלו, שכאשר יש תערובת של קינים מקריבים עופות כמספר הקינים המועט שבתערובת (כיון שאז בודאי הוקרבו עולות וחטאות כמספר הקינים, ולא הוקרבו שתי עולות או שתי חטאות מקן אחד), הם בֵּין אם היתה התערובת מִשֵּׁם אֶחָד – לשם אותו חיוב, כגון שכל הקינים היו לשם לידה, או לשם זיבה, בֵּין מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת, כגון שקן אחת היתה לשם לידה וקן אחת לשם זיבה. בֵּין אם היתה התערובת מֵאִשָּׁה אַחַת, שהביאה שני קינים על שני חיובים נפרדים (שאז דין הקינים המעורבות כאילו היו של שתי נשים, כיון שאי אפשר להקריב מבין שתיהן שתי חטאות או שתי עולות, אלא יש צורך שמכל קן בפני עצמה יוקרבו עולה וחטאת), בֵּין אם היתה התערובת מִקינים של שְּׁתֵּי נָשִׁים, והדוגמאות לדינים אלו יבוארו במשנה הבאה.