מסכת שביעית, פרק ו, משנה ו
משנה ו: אֵין מְבִיאִין תְּרוּמָה מֵחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, שָׁמַעְתִּי בְּפֵרוּשׁ, שֶׁמְּבִיאִין מִסּוּרְיָא וְאֵין מְבִיאִין מִחוּצָה לָאָרֶץ:
משנה ו: אֵין מְבִיאִין תְּרוּמָה מֵחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ, כיון שחששו חכמים שייצאו הכהנים לחוץ לארץ כדי לקבל שם את התרומה ולהביאה לארץ ישראל [ואף על פי שתרומת חוץ לארץ טמאה היא, רוצים אותה הכהנים כדי להשתמש בה להסקה]. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, שָׁמַעְתִּי בְּפֵרוּשׁ, שֶׁמְּבִיאִין תרומה מִסּוּרְיָא לארץ ישראל, כיון שאין דינה כחוץ לארץ לכל דבר, וְאֵין מְבִיאִין מִחוּצָה לָאָרֶץ:
