משנה ג: מוֹתַר שְׁיָרֵי הַלִּשְׁכָּה מֶה הָיוּ עוֹשִׂין בָּהֶן, לוֹקְחִין בָּהֶן יֵינוֹת, שְׁמָנִים וּסְלָתוֹת, וְהַשָּׂכָר לַהֶקְדֵּשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֵין מִשְׂתַּכְּרִין מִשֶּׁל הֶקְדֵּשׁ וְלֹא מִשֶּׁל עֲנִיִּים:

במשנה הקודמת התבאר מה היו עושים במעות שנשארו בלשכה לאחר שהיו 'תורמים' ממנה שלש פעמים בשנה את צרכי הקרבנות, ומשנתנו מבארת מה היו עושים במה שנשאר לאחר כל ההוצאות הבאות משיירי הלשכה.
מוֹתַר שְׁיָרֵי הַלִּשְׁכָּה – המעות המיותרים, מאותם מעות שנשארו בלשכה, וכבר לא היה בהם צורך לשום הוצאה מצרכי המקדש וירושלים, מֶה הָיוּ עוֹשִׂין בָּהֶן, לוֹקְחִין [-קונים] בָּהֶן יֵינוֹת, שְׁמָנִים וּסְלָתוֹת, לצורך הנסכים והמנחות של בני אדם המביאים קרבנות לבית המקדש, וְהַשָּׂכָר – הרווח שיש בין הקניה למכירה, לַהֶקְדֵּשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא חולק ואוֹמֵר, אֵין מִשְׂתַּכְּרִין – אין קונים ומוכרים מִשֶּׁל הֶקְדֵּשׁ, כיון שגנאי הוא להקדש להקפיד על רווחים מועטים אלו, ו'אין עניות במקום עשירות', וְלֹא – וכן אין מִשְׂתַּכְּרִין מִשֶּׁל עֲנִיִּים – במעות של עניים, כיון שיתכן שיזדמן פתאום עני הזקוק למעות, ולכן אין סוחרים בהם.