מסכת תמורה, פרק ד, משנה ד

משנה ד: הַמַּפְרִישׁ חַטָּאתוֹ וַהֲרֵי הִיא בַּעֲלַת מוּם, מוֹכְרָהּ וְיָבִיא בְדָמֶיהָ אַחֶרֶת. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אִם קָרְבָה הַשְׁנִיָּה עַד שֶׁלֹּא נִשְׁחֲטָה (הָרִאשׁוֹנָה), תָּמוּת, שֶׁכְּבָר כִּפְּרוּ הַבְּעָלִים:

משנה ד: הַמַּפְרִישׁ חַטָּאתוֹ, וַהֲרֵי הִיא (-ונעשתה לאחר מכן) בַּעֲלַת מוּם, מוֹכְרָהּ, וְיָבִיא בְדָמֶיהָ אַחֶרֶת (אבל אם לא מכרה עדיין והביא אחרת, תמות הראשונה). רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אִם קָרְבָה הַשְׁנִיָּה עַד שֶׁלֹּא נִשְׁחֲטָה הָרִאשׁוֹנָה, אף אם כבר מכר את השניה, והיא ביד אחרים, תָּמוּת, שֶׁכְּבָר כִּפְּרוּ הַבְּעָלִים באחרת.