מסכת תרומות, פרק ה, משנה ו

משנה ו: סְאָה תְרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְפָחוֹת מִמֵּאָה וְנִדַּמְּעוּ, וְנָפַל מִן הַמְדֻמָּע לְמָקוֹם אַחֵר, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מְדַמַּעַת כִּתְרוּמָה וַדָּאי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין הַמְדֻמָּע מְדַמֵּעַ אֶלָּא לְפִי חֶשְׁבּוֹן.

משנה ו: סְאָה תְרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְפָחוֹת מִמֵּאָה סאה חולין, שלא התבטלה ברוב, וְנִדַּמְּעוּ – נאסרה התערובת כולה, וְנָפַל מִן הַמְדֻמָּע לְמָקוֹם אַחֵר של חולין, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מְדַמַּעַת כִּתְרוּמָה וַדָּאי – מחשיבים את מה שנפל בפעם השניה כאילו הוא תרומה ודאי, כיון שהיה עליו איסור של תערובת תרומה, ואף שבאמת אין כולו תרומה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין הַמְדֻמָּע מְדַמֵּעַ אֶלָּא לְפִי חֶשְׁבּוֹן, שאם היתה בנפילה הראשונה אחד לחמישים, הרי שהסאה שנפלה בפעם השניה אינה נחשבת כאילו כולה תרומה, אלא רק אחד מחמישים ממנה, ודי בכך שיהיה מאה כנגד חלק זה כדי להתיר את התערובת השניה.