מסכת תרומות, פרק ה, משנה ז
משנה ז: סְאָה תְרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְמֵאָה, הִגְבִּיהָהּ וְנָפְלָה אַחֶרֶת, הִגְבִּיהָהּ וְנָפְלָה אַחֶרֶת, הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת, עַד שֶׁתִּרְבֶּה תְרוּמָה עַל הַחֻלִּין:
משנה ז: סְאָה תְרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְמֵאָה סאים של חולין, והדין הוא שהיא בטילה ברוב, הִגְבִּיהָהּ – והוציא סאה אחת מתוך התערובת, ונתנה לכהן כדין, וְנָפְלָה לתערובת סאה אַחֶרֶת של תרומה, והִגְבִּיהָהּ, וְנָפְלָה סאה אַחֶרֶת של תרומה, אף על פי שלפי האמת אין בתערובת מאה חולין כנגד התרומה השניה והשלישית, מכל מקום הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת, כיון שאנו דנים זאת כאילו בכל פעם שהמאה שנשארו הם חולין, והתרומה החדשה שנפלה לתערובת בטלה במאה, עַד שֶׁתִּרְבֶּה תְרוּמָה עַל הַחֻלִּין, והיינו שיפלו לתערובת חמישים ואחת סאים של תרומה, שאז אין התרומה בטלה.
