מסכת תרומות, פרק ה, משנה ח
משנה ח: סְאָה תְרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְמֵאָה, וְלֹא הִסְפִּיק לְהַגְבִּיהָהּ עַד שֶׁנָּפְלָה אַחֶרֶת, הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר:
משנה ח: סְאָה תְרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְמֵאָה סאים של חולין, שהדין הוא שהיא בטלה ברוב, אך צריך להרים סאה אחת מהתערובת ולתת לכהן, וְלֹא הִסְפִּיק לְהַגְבִּיהָהּ עַד שֶׁנָּפְלָה לתערובת סאה אַחֶרֶת של תרומה, הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה, כיון שאנו מחשיבים זאת כאילו נפלו שתי סאים של תרומה יחד, וכיון שאין מאה של חולין כנגדם, אינם בטלים ברוב. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר באופן שנודעה לו הנפילה הראשונה קודם הנפילה השניה, והיתה כוונתו להרים סאה אחת כדי להתיר, ואף שלא הספיק לעשות כן עד שנפלה הסאה השניה, הרי זה אילו כבר הפרישה, ועתה כשנפלה סאה נוספת יש מאה חולין כנגדה.
