מסכת תרומות, פרק יא, משנה ז
משנה ז: וְכֵן חָבִית שֶׁל שֶׁמֶן שֶׁנִּשְׁפְּכָה, אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לִהְיוֹת יוֹשֵׁב וּמְטַפֵּחַ, אֶלָּא נוֹהֵג בָּהּ כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא נוֹהֵג בְּחֻלִּין:
משנה ז: וְכֵן חָבִית שֶׁל שֶׁמֶן שֶׁנִּשְׁפְּכָה, אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לִהְיוֹת יוֹשֵׁב וּמְטַפֵּחַ – אינו חייב לאסוף את השמן ב'טפחו', כלומר באצבעותיו, עד שלא ישאר בקרקע שום לחלוחית של שמן, אֶלָּא נוֹהֵג בָּהּ כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא נוֹהֵג בְּחֻלִּין, כלומר, כפי שהיה אוסף שמן של חולין שהיה נשפך לו, ואף בזה הטעם משום שתרומה בזמן הזה מדרבנן, ולא החמירו בה.
