פרשת בא
"לא יאכל חמץ" (שמות יג ג)
מצוות לא תעשה, שלא לאכול חמץ בפסח, שנאמר 'ולא יאכל חמץ'.
משרשי מצוה זו, מה שכתבנו בשאר מצוות הפסח, לזכור את ניסי יציאת מצרים.
ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן, באנשים ונשים. והעובר עליה ואוכל כזית חמץ בפסח במזיד, חייב כרת. ואם אכל בשוגג, חייב חטאת.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ביאור רחב של המצוה
מתוך הספר החדש 'קדשנו במצוותיך'
מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה, שֶׁלֹּא לֶאֱכוֹל חָמֵץ בְּפֶסַח, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג ג) 'וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ'.
מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה, מַה שֶׁהִתְבָּאֵר בִּשְׁאָר מִּצְוֹת הַפֶּסַח, לִזְכּוֹר אֶת נִיסֵי יְצִיאַת מִצְרַיִם.
מִדִּינֵי הַמִּצְוָה, כָּתַב הָרַמְבַּ"ם שֶּׁאֵין אָסוּר מִשּׁוּם חָמֵץ בְּפֶסַח אֶלָּא חֲמֵשֶׁת מִינֵי דָּגָן בִּלְבַד, וְהֵם שְׁנֵי מִינֵי חִטִּים שֶׁהֵן הַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת, וּשְׁלֹשֶׁת מִינֵי הַשְּׂעוֹרִים שֶׁהֵן הַשְּׂעוֹרָה וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל וְשִׁיפוֹן. אֲבָל הַקִּטְנִיּוֹת, כְּגוֹן אֹרֶז וְדֹחַן וּפוֹלִים וַעֲדָשִׁים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם חָמֵץ, וַאֲפִילוּ לָשׁ קֶמַח אֹרֶז וְכַיּוֹצֵא בּוֹ בְּרוֹתְחִין, וְכִסָּהוּ בִּבְגָדִים עַד שֶׁתָּפַח כְּמוֹ בָּצֵק שֶׁהֶחְמִיץ, הֲרֵי זֶה מֻתָּר בַּאֲכִילָה, שֶּׁאֵין זֶה חִמּוּץ אֶלָּא סִרָחוֹן. וְאַף חֲמֵשֶׁת מִינֵי דָּגָן אֵלּוּ, אִם לָשׁ אוֹתָם בְּמֵי פֵּירוֹת בִּלְבַד בְּלֹא שׁוּם מַיִם, לְעוֹלָם אֵינָם בָּאִים לִידֵי חִמּוּץ, וַאֲפִילוּ הִנִּיחָם כָּל הַיּוֹם עַד שֶׁתָּפַח הַבָּצֵק, הֲרֵי זֶה מֻתָּר בָּאֲכִילָה, שֶּׁאֵין מֵי פֵּירוֹת מַחְמִיצִים, אֶלָּא מַסְרִיחִים. וּמֵי פֵּירוֹת הֵן כְּגוֹן יַיִן, וְחָלָב, וּדְבָשׁ, וְשֶׁמֶן זַיִת, וּמֵי תַּפּוּחִים וּמֵי רִמּוֹנִים, וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּהֶן מִשְּׁאָר יֵינוֹת וּשְׁמָנִים וּמַשְׁקִין, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְעָרֵב בָּהֶם שׁוּם מַיִם כְּלָל, וְאִם נִתְעָרֵב בָּהֶם אֲפִילוּ מְעַט מַיִם, הֲרֵי אֵלּוּ מַחְמִיצִים (חמץ ומצה ה א-ב)
וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן, בְּאֲנָשִׁים וּבְנָשִׁים. וְהָעוֹבֵר עַל מִצְוָה זוֹ, וְאָכַל כְּזַיִת חָמֵץ בְּפֶסַח, בְּמֵזִיד חַיָּב כָּרֵת, וּבְשׁוֹגֵג חַיָּב חַטָּאת.
