מצוה כט) שלא לעבוד עבודה זרה
פרשת יתרו
"ולא תעבדם" (שמות כ ה)
מצוות לא תעשה, שלא נעבוד שום עבודה זרה בעולם בדברים שדרך המאמינים בה לעבוד אותה, ואף אם עבודתה היא דרך בזיון, כגון הזורק אבן למרקוליס, שזו דרך עבודתה – בהשלכת אבנים עליה, שנאמר 'ולא תעבדם', כלומר, במה שדרכן להעבד, איזו עבודה שתהיה.
שרש מצוה זו ידוע.
ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן, באנשים ונשים.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ביאור רחב של המצוה
מתוך הספר החדש 'קדשנו במצוותיך'
מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה, שֶׁלֹּא נַּעֲבֹד שׁוּם עֲבוֹדָה זָרָה בָּעוֹלָם, בַּדְּבָרִים שֶׁדֶּרֶךְ הַמַּאֲמִינִים בָּהּ לְעוֹבְדָהּ, וְאַף עַל פִּי שֶּׁאֵין עֲבוֹדָתָהּ בְּאַחַת מֵאַרְבַּע עֲבוֹדוֹת (שֶׁהִתְבָּאֲרוּ לְעֵיל (מצוה כח) שֶׁהֵם זִבּוּחַ, קִטּוּר, נִסּוּךְ וְהִשְׁתַּחֲוָיָה, שֶׁאֲסוּרוֹת בְּכָל הָעֲבוֹדוֹת הַזָּרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם), מִכֵּיוָן שֶׁעָבַד אוֹתָהּ בְּמַה שֶׁדַּרְכָּהּ לְהֵעָבֵד, חַיָּב. וְאַף אִם עֲבוֹדָתָהּ הִיא בְּדָבָר שֶׁהוּא דֶּרֶךְ בִּזָּיוֹן, כְּגוֹן הַפּוֹעֵר עַצְמוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁשְּׁמָהּ 'פְּעוֹר', וְהַזּוֹרֵק אֶבֶן לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁשְּׁמָהּ 'מַרְקוּלִיס', וְהַמְּגַלֵּחַ אֶת שְׂעָרוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁשְּׁמָהּ 'כְּמוֹשׁ', כֵּיוָן שֶׁדֶּרֶךְ לְעוֹבְדָן כָּךְ, חַיָּב, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ ה) 'וְלֹא תָעָבְדֵם', בָּא הַכָּתוּב לֶאֱסוֹר לְעוֹבְדָן בְּמַה שֶׁדַּרְכָּן לְהֵעָבֵד, בְּכָל עֲבוֹדָה שֶׁתִּהְיֶה.
שֹׁרֶשׁ מִצְוָה זוֹ יָדוּעַ.
דִּינֵי הַמִּצְוָה, כָּתַב הָרַמְבַּ"ם, עֲבוֹדוֹת הַרְבֵּה קָבְעוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים לְכָל צֶלֶם וְצֶלֶם וּלְכָל צוּרָה וְצוּרָה, וַעֲבוֹדַת זֶה אֵינָהּ כַּעֲבוֹדַת זֶה, כְּגוֹן 'פְּעוֹר', שֶׁעֲבוֹדָתוֹ שֶׁפּוֹעֵר אָדָם עַצְמוֹ לוֹ, וּ'מַרְקוּלִיס' שֶׁעֲבוֹדָתוֹ שֶׁיִּזְרֹק לוֹ אֲבָנִים אוֹ יְסַקֵּל מִלְּפָנָיו אֲבָנִים, וְהַרְבֵּה עֲבוֹדוֹת כְּגוֹן אֵלּוּ תִּקְנוּ לִשְׁאָר צְלָמִים. לְפִיכָךְ, הַפּוֹעֵר עַצְמוֹ לְמַרְקוּלִיס, אוֹ שֶׁזָּרַק אֶבֶן לִפְעוֹר, שֶּׁאֵין אֵלּוּ דַּרְכֵי עֲבוֹדָתָן, פָּטוּר, עַד שֶׁיַּעֲבֹד אוֹתוֹ דֶּרֶךְ עֲבוֹדָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר 'אֵיכָה יַעַבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת אֱלֹהֵיהֶם וְאֶעֱשֶׂה כֵּן גַּם אָנִי' (דברים יב ל), וּמִפְּנֵי זֶה הָעִנְיָן צְרִיכִים בֵּית דִּין לָדַעַת אֶת דַרְכֵי הָעֲבוֹדוֹת, שֶּׁאֵין סוֹקְלִים עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה עַד שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁזּוֹ הִיא דֶּרֶךְ עֲבוֹדָתוֹ (עבודה זרה ג ב).
וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן, בְּאֲנָשִׁים וּבְנָשִׁים. וְהָעוֹבֵר עַל מִצְוָה זוֹ, בְּמֵזִיד וּבְעֵדִים וְהַתְרָאָה, חַיָּב סְקִילָה.
