מצוה עה) שלא יעיד בעל עבירה
פרשת משפטים
"אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס" (שמות כג א)
מצוות לא תעשה, שלא נקבל עדות איש חוטא, ולא נעשה מחמת עדותו שום דבר, שנאמר 'אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס', וקיבלו חז"ל שכך הוא פירוש הפסוק, כאילו נאמר 'אל תשת רשע עד, אל תשת חמס עד', כלומר אל תקבל לעדות בעל חמס, ולימדה בכך התורה שהחמסנים והגזלנים פסולים לעדות.
שרשי מצוה זו נגלה, שכל מי שעל עצמו לא חס ולא יחוס על מעשיו הרעים, לא יחוס על אחרים, ועל כן אין ראוי להאמינו בדבר.
ונוהגת מצוה זו, בכל מקום ובכל זמן, באנשים הראויים לדון ולקבל עדויות.
והעובר עליה וקיבל עדות איש רשע, ועשה דבר בשביל עדותו, עבר על איסור לא תעשה, ואין לוקין על לאו זה, לפי שאין בו מעשה. ואפילו עשה בו מעשה, בכל דבר שבממון אין לוקין עליו, לפי שניתן להשבון.
"דָּרַשׁ רַבִּי שִׂמְלַאי, שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְווֹת נֶאֶמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ לָאוִין
כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, וּמָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה עֲשֵׂה כְּנֶגֶד אֵיבָרָיו שֶׁל אָדָם".
(מכות כג)
