מצוה צז) מצוות סדור לחם הפנים ולבונה
פרשת תרומה
"ונתת על השולחן לחם פנים לפני תמיד" (שמות כה ל)
מצוות עשה להניח בבית המקדש לפני ה' לחם תמיד, שנאמר 'ונתת על השלחן לחם פנים לפני תמיד'. ומניחים על המערכות של הלחם שני בזיכי לבונה.
משרשי המצוה, שצונו הא-ל ברוך הוא מצוה תמידית בלחם, לפי שבו יחיה האדם, ולכן צריך שתהיה הברכה מצויה בו תמיד, ומתוך עסקינו בו לקיים עליו מצות השם יתברך – יהיו הרצון והברכה חלים עלינו, ויתברך בנו, כי בכל דבר שעושה בו האדם רצון השם יתברך, בו הוא עצמו מתברך. ולפי כל ענין וענין שישים מגמת פניו ומחשבותיו ועסקיו בדבר מצוה, מעין אותה הברכה נובע עליו.
ואלה הדברים, כגון שולחן ומנורה ולחם הפנים והקרבנות, בכולן נצטוינו רק לתועלתינו ולטובתנו, כי אין ספק ופקפוק, שאין אדם חסר תבונה בעולם שיחשוב שבסידור לחם בבית ה' על שולחן, שנניחנו שלם ונקחנו שלם, שתתקבל איזו שהיא הנאה למעלה חלילה, לא במראה ולא בריח ולא בשום דבר, רק שציונו בכך ה' לחפצו ברוך הוא שנתברך ממנו, מרוב מידת טובו.
ונוהגת מצוה זו בזמן שבית המקדש קיים, באנשים הכהנים, כי הם החייבים בעבודה.
