מצוה קפד) שלא להכנס למקדש בכל עת

פרשת אחרי מות

"ואל יבא בכל עת אל הקדש" (ויקרא טז ב)

מצוות לא תעשה, שלא יכנסו הכהנים בכל עת אל המקדש, אלא בעת העבודה, שנאמר 'ואל יבא בכל עת'. והזהירה התורה בפסוק זה את הכהן הגדול, שלא יכנס בבית קדשי הקדשים, ואפילו ביום הכפורים, חוץ מזמן העבודה. וכן מוזהר כאן כהן הדיוט, שלא יכנס בהיכל המקדש כל השנה, אלא בזמן העבודה.

משרשי המצוה, שהמשרתים את ה' יקבעו בנפשותם גדולת המקום ומעלתו, ותהיה יראתו תמיד על פניהם.

ונוהגת מצוה זו בזמן שבית המקדש קיים, בכהנים. ואפילו עכשיו, שאין בית המקדש קיים, אמרו חז"ל שמוזהרים אנו שלא להכנס למקדש, שנאמר 'והשמותי את מקדשיכם', ויש ללמוד מכך שאף כשהם שוממים, קדושתם עליהם.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ביאור רחב של המצוה
מתוך הספר החדש 'קדשנו במצוותיך'

מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה, שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ הַכֹּהֲנִים בְּכָל עֵת אֶל הַמִּקְדָּשׁ, אֶלָּא בְּעֵת הָעֲבוֹדָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טז ב) 'וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָאָרֹן וְלֹא יָמוּת'. וְאַזְהָרָה זוֹ הִיא עַל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, וַאֲפִילוּ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, אֶלָּא בִּזְמַן הָעֲבוֹדָה. וְכֵן נִכְלָל בְּאַזְהָרָה זוֹ כֹּהֵן הֶדְיוֹט, שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לַהֵיכָל כָּל הַשָּׁנָה, אֶלָּא בִּזְמַן הָעֲבוֹדָה. וְגֶדֶר הָאִסּוּר הוּא שֶׁכָּל כֹּהֵן לֹא יִכָּנֵס אֲפִילוּ לַמָּקוֹם שֶׁהוּא רָאוּי, אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהוּא רָאוּי לְהִכָּנֵס בּוֹ, דְּהַיְנוּ בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה.

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה, שֶׁיִּקְבְּעוּ הַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתֵי ה' בְּנַפְשׁוֹתָם אֶת גְּדֻלַּת הַמָּקוֹם וּמַעֲלָתוֹ, וְתִהְיֶה יִרְאָתוֹ תָּמִיד עַל פְּנֵיהֶם.

מִדִּינֵי הַמִּצְוָה, מַה שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (כלים א ט) שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל אֵינוֹ נִכְנַס לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים אֶלָּא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, אַרְבַּע פְּעָמִים בִּלְבַד, וְאִם נִכְנַס פַּעַם חֲמִישִׁית חַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם. וְכֹהֵן הֶדְיוֹט נִכְנַס לַהֵיכָל לַעֲבוֹדָה בְּכָל יוֹם.

וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, בְּכֹהֲנִים. וַאֲפִילוּ עַכְשָׁיו, בִּזְמַן שֶּׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, אָמְרוּ חֲזַ"ל שֶׁמֻּזְהָרִים אָנוּ שֶׁלֹּא לְהִכָּנֵס לַמִּקְדָּשׁ, וְדָרְשׁוּ זֹאת מִמַּה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כו לא) 'וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם', וְהִקְדִּים לְשׁוֹן 'שְׁמָמָה' לִלְשׁוֹן 'מִקְדָּשׁ', שֶׁלֹּא אָמַר 'מִקְדָּשֵׁיכֶם אָשִׂים שְׁמָמָה', לְלַמֵּד שֶׁאֲפִילוּ כְּשֶׁהַמִּקְדָּשׁ שׁוֹמֵם וְחָרֵב, קְדֻשָּׁתוֹ עָלָיו, וְנִמְצָא שֶׁמִּצְוָה זוֹ נוֹהֶגֶת גַּם בַּזְּמַן הַזֶּה. וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְנִכְנַס לַהֵיכָל שֶׁלֹּא לְצֹּרֶךְ עֲבוֹדָה, בֵּין כֹּהֵן גָּדוֹל וּבֵין כֹּהֵן הֶדְיוֹט, כְּגוֹן שֶׁיִּכָּנֵס אֲפִילוּ לְהִשְׁתַּחֲווֹת, לוֹקֶה, וְאֵינוֹ חַיָּב מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טז ב) 'אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת וְגוֹ' וְלֹא יָמוּת', לְלַמֵּד שֶׁרַק עַל הַכְּנִיסָה לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים יֵשׁ עֹנֶשׁ מִיתָה, וְעַל שְׁאָר הַבַּיִת יֵשׁ רַק אִיסּוּר לֹא תַּעֲשֶׂה.