פרשת קדושים
"ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הילולים לה'" (ויקרא יט כג-כד)
מצוות עשה שיהיה נטע רבעי כולו קודש, כלומר, שכל הפירות היוצאים באילן בשנה הרביעית לנטיעתו, הם קודש, ונאכלים לבעלים כמו מעשר שני בירושלים, וזו היא קדושתם, שנאמר 'ונטעתם כל עץ מאכל ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש הילולים לה".
משרשי המצוה, שרצה הא-ל שיתעורר האדם להללו בתחילת מבחר פירות אילנותיו, כדי שינוח עליו נועם ה' יתברך וברכתו ויתברכו פירותיו, כי הא-ל הטוב חפץ בטוב בריותיו, לכן ציונו להעלותן ולאכול אותן במקום שבחר מימי קדם לעבודתו ברוך הוא, כי שם צוה ה' את הברכה. ומבחר פירות האילן הם היוצאים בשנה הרביעית לנטיעתן. ועוד יש תועלת לאדם בהיותו מצווה לאכול בירושלים קצת פירותיו, כגון זה ומעשר שני וגם מעשר בהמה, כי מתוך כך, יקבע מושבו או מושב קצת מבניו באותו המקום ללמוד תורה שם, כי שם מורי התורה ועיקר החכמה.
ונוהגת מצוה זו בזמן שבית המקדש קיים, בארץ ישראל, באנשים ובנשים, אבל לא בחוצה לארץ. ויש אומרים שמצוה זו נוהגת גם בזמן הזה, וגם בחוץ לארץ, ולכן כל אדם שיש לו נטע רבעי, צריך לחללו על ממון.
