פרשת קדושים

"וכתובת קעקע לא תתנו בבשרכם" (ויקרא יט כח)

מצוות לא תעשה, שלא לכתוב בבשרינו כתובת קעקע, שנאמר 'וכתובת קעקע לא תתנו בבשרכם'. ואיסור זה הוא לכתוב בבשר כתב חקוק ותקוע שאינו נמחק לעולם. והחיוב הוא רק בכתב חקוק ורשום בדיו או בכחול או בשאר מינים צבעוניים הרושמים.

מדיני המצוה, מה שאמרו חז"ל שהאיסור הוא בכל מקום שבגוף, בין מקום מגולה, ובין מקום המכוסה בבגדים.

משרשי המצוה, הרחקת כל עניני עבודה זרה מגופנו ומבין עינינו, כיון שהיה מנהג הגויים שרושמים עצמם לעבודה זרה שלהם, שהוא עבד נמכר לה ורשום לעבודתם. ולכן אסרה התורה כל אופני כתובת קעקע.

ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן, באנשים ובנשים. והעובר על זה וכתב אפילו אות אחת בכל מקום שבגופו באחד ממיני הצבעים הרושמים, לוקה. ואף אם אחרים עשו כן בגופו, אם סייע להם, הרי זה לוקה.