מצוה שכב) מצות קרבן מוסף בשמיני עצרת
פרשת אמור
"והקרבתם אשה לה' עצרת היא" (ויקרא כג לו)
מצוות עשה, להקריב קרבן מוסף ביום השמיני מחג הסוכות, וזהו מוסף שמיני עצרת, שנאמר 'והקרבתם אשה לה' עצרת היא' וגו'. ובחומש במדבר (כט לה-לח) נאמר באריכות "וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה' פַּר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם, מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם לַפָּר לָאַיִל וְלַכְּבָשִׂים בְּמִסְפָּרָם כַּמִּשְׁפָּט". ואמרו חכמינו זכרונם לברכה ששמיני עצרת הוא רגל בפני עצמו, ומקריבים בו קרבן בפני עצמו, ועל כן יש לנו למנות מוסף זה מצוה בפני עצמה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ביאור רחב של המצוה
מתוך הספר 'קדשנו במצוותיך' – תרי"ג מצוות מבוארות
מִצְוַת עֲשֵׂה לְהַקְרִיב קָרְבָּן מוּסָף בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מֵחַג הַסֻּכּוֹת, וְזֶהוּ מוּסָף שְׁמִינִי עֲצֶרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כג לו) 'בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה' עֲצֶרֶת הִוא כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ', וּבְמָקוֹם אַחֵר פֵּרְשָׁה הַתּוֹרָה מַה הֵם קָרְבָּנוֹת הַמּוּסָף, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כט לו) 'וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה' פַּר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם', וּמִשְׁפַּט קָרְבָּן הָעוֹלָה הִתְבָּאֵר לְעֵיל (מצוה קטו), שֶׁהָיוּ שׁוֹחֲטִים אֶת הַבְּהֵמָה בָּעֲזָרָה, וְהַשְּׁחִיטָה כְּשֵׁרָה אֲפִילוּ בְּזָרִים, וּמִקַבָּלַת הַדָּם וָאֵילָךְ נַעֲשֵׂית הַמִּצְוָה רַק עַל יְדֵי כֹּהֲנִים, וְזוֹרֵק הַכֹּהֵן אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ, וּמַפְשִׁיט אֶת הָעוֹלָה וּמְנַתְּחָהּ לְאֵיבָרִים שְׁלֵמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא א ו) 'לִנְתָחֶיהָ', וּפֵרְשׁוּ חֲזַ"ל שֶׁבָּא הַכָּתוּב לְלַמֵּד שֶׁלֹּא יְנַתֵּחַ אֶת נְתָחֶיהָ לִנְתָחִים, אֶלָּא יַשְׁאִיר אֶת הָאֵיבָרִים שְׁלֵמִים. וּמֵסִיר גִּיד הַנָּשֶׁה מִן הַיָּרֵךְ, וּמַקְטִיר כָּל הַנְּתָחִים עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. וּבְנוֹסָף עַל עוֹלוֹת אֵלּוּ מַקְרִיבִים שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כט לח) 'וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכָּהּ', וְחַטָּאת זוֹ נֶאֱכֶלֶת עַל יְדֵי הַכֹּהֲנִים, מִלְּבַד הָאֵמוּרִים הַמֻקְטָרִים עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, כְּפִי שֶּׁהִתְבָּאֵר לְעֵיל (מצוה קלח) שֶׁאֵמוּרֵי הַשָּׂעִיר הֵם הַחֵלֶב שֶׁעַל הַקֶּרֶב, וּבִכְלָלוֹ חֵלֶב שֶׁעַל גַּבֵּי הַקֵּבָה, וּשְׁתֵּי הַכְּלָיוֹת בַּחֵלֶב שֶּׁעֲלֵיהֶם, עִם הַחֵלֶב אֲשֶׁר עַל הַכְּסָלִים, וְיוֹתֶרֶת הַכָּבֵד, וְנוֹטֵל מִן הַכָּבֵד מְעַט עִם הַיּוֹתֶרֶת. וְאַף שֶׁבְּכָל יוֹם מִימֵי חַג הַסֻּכּוֹת הָיוּ מַקְרִיבִים קָרְבָּן מוּסָף, וְכָל הַמּוּסָפִים שֶׁל כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים נִמְנִים כְּמִצְוָה אַחַת (מצוה שכ), מִכָּל מָקוֹם הַמּוּסָפִים שֶׁל שְׁמִינִי עֲצֶרֶת נִמְנִים כְּמִצְוָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ חֲזַ"ל שֶׁשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת הוּא רֶגֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְקָרְבָּן בִּפְנֵי עַצְמוֹ.
מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה, כְּפִי שֶׁהִתְבָּאֵר לְמַעְלָה בְּעִנְיַן הַקָּרְבָּן (מצוה צה), כִּי הָאָדָם נִפְעָל לְפִי מַעֲשֵׂהוּ, כִּי מִהְיוֹתוֹ בַּעַל חֹמֶר אֵין מַחְשַׁבְתּוֹ נִדְבֶּקֶת בְּדָבָר כִּי אִם עַל יְדֵי הַמַּעֲשֶׂה, וּמִזֶּה הַשֹּׁרֶשׁ צִיוָנוּ הָאֵל בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת פְּעֻלָּה מְיוּחֶדֶת לְשֵׁם הַיּוֹם, כְּדֵי שֶׁנִּתְפַּעֵל מִתּוֹךְ כָּךְ לָתֵת אֶל לִבֵּנוּ גֹּדֶל הַיּוֹם וּקְדֻשָּׁתוֹ, וְהַנִּסִּים וְהַטּוֹבוֹת שֶׁגְּמָלָנוּ הָאֵל בָּרוּךְ הוּא בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן.
מִדִּינֵי הַמִּצְוָה, מַה שֶּׁהִתְבָּאֵר לְעֵיל (מצוה רצט) שֶׁהַתְּמִידִים אֵינָם מְעַכְּבִים אֶת הַמּוּסָפִים, שֶׁאַף אִם לֹא הִקְרִיבוּ תְּמִידִים יֵשׁ לְהַקְרִיב אֶת הַמּוּסָפִים. וְלֹא הַמּוּסָפִים מְעַכְּבִים זֶה אֶת זֶה, שֶׁאִם חָל יוֹם טוֹב בְּשַׁבָּת, אַף שֶׁלְּכַתְּחִלָּה יֵשׁ לְהַקְרִיב תְּחִלָּה אֶת מוּסְפֵי הַשַּׁבָּת שֶׁהֵם תְּדִירִים, אִם הִקְרִיב תְּחִלָּה אֶת מוּסְפֵי יוֹם טוֹב, כָּשֵׁר. וְכֵן הַפָּרִים וְהָאֵילִים וְהַכְּבָשִׂים שֶׁל מוּסָף אֵינָם מְעַכְּבִים זֶה אֶת זֶה, אֶלָּא גַּם כְּשֶׁאֵין אֶת כָּל הַקָּרְבָּנוֹת הַנִּצְרָכִים, מַקְרִיבִים אֶת הַקַּיָּמִים.
וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, בְּזִכְרֵי כְּהוּנָה. וְאִם עָבְרוּ הַכֹּהֲנִים עַל זֶה וְלֹא הִקְרִיבוּ קָרְבָּן מוּסָף בְּמוֹעֲדוֹ, בִּטְּלוּ מִצְוַת עֲשֵׂה זוֹ, וְחֶטְאָם יִשְׂאוּ, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נְקִיִּים, כִּי עַל הַכֹּהֲנִים מוּטָל חִיּוּב הַקָּרְבָּנוֹת בְּיוֹתֵר. וְיִתָּכֵן שֶׁאִם הִרְגִּישׁוּ יִשְׂרָאֵל בַּדָּבָר, גַּם עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַפֶּשַׁע, כִּי כָּל עִנְיַן הַבַּיִת הַקָּדוֹשׁ, וְכָל שֶׁכֵּן תְּמִידִים וּמוּסָפִים, עַל הַצִּיבּוּר כּוּלוֹ הוּא מוּטָל.
