מצוה תיג) שלא ליקח כופר ממחוייב גלות
פרשת מסעי
"ולא תקחו כופר לנוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ" (במדבר לה לב)
מצוות לא תעשה, שלא נקח כופר מהמחויב גלות מחמת שהרג בשוגג, לפוטרו מן הגלות, שנאמר 'ולא תקחו כופר לנוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ'. ולפי משמעות זה, לפי הדומה, יהיה 'לנוס', לשון פעול, כלומר, לא תקחו כופר על מי שהוא 'נוס' אל עיר מקלטו, לשוב לשבת בארץ מגורי אבותיו.
שורש איסור הכופר בהורג שוגג וכל ענינו כענין הורג מזיד, אין צורך להאריך בו הדבור.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ביאור רחב של המצוה
מתוך הספר 'קדשנו במצוותיך' – תרי"ג מצוות מבוארות
מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה, שֶׁלֹּא נִקַּח כּוֹפֵר מִמִּי שֶׁהִתְחַיֵּב גָּלוּת עַל שֶׁהָרַג בְּשׁוֹגֵג, לְפוֹטְרוֹ מִן הַגָּלוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לה לב) 'וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לָנוּס אֶל עִיר מִקְלָטוֹ לָשׁוּב לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ', וּבֵאוּר לְשׁוֹן הַפָּסוּק אֵינָה שֶׁנְּטִילַת הַכּוֹפֵר תִּהְיֶה כְּדֵי לְהַתִּיר לוֹ לָנוּס, אֶלָּא שֶׁלֹּא תִּקְחוּ כּוֹפֵר עַל מִי שֶׁהוּא 'נוּס' (-נָס וּבוֹרֵחַ) אֶל עִיר מִקְלָטוֹ, וְהַיְנוּ רוֹצֵחַ בִּשְׁגָגָה שֶׁהִתְחַיֵּב לָנוּס לְעִיר מִקְלָט, וּתְמוּרַת הַכּוֹפֵר נַתִּיר לוֹ לָשׁוּב לָשֶׁבֶת בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אֲבוֹתָיו.
שֹׁרֶשׁ מִצְוָה זוֹ מֵעֵין הַמְּבֹאָר לְעֵיל (מצוה תיב) לְגַבֵּי הָאִסּוּר לָקַחַת כּוֹפֵר מֵרוֹצֵחַ בְּמֵזִיד, כִּי אִם תִּהְיֶה רְשׁוּת לַאֲדֹנֵי הָאָרֶץ לִטּוֹל כּוֹפֵר מִיַּד הָרוֹצֵחַ, נִמְצָא שֶׁכָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ וְעָשִׁיר מִמֶּנּוּ לֹא יִשָּׁמֵר שֶׁלֹּא לַהֲרוֹג בִּשְׁגָגָה, כִּי אַף אִם יִשְׁגֶּה וְיַהֲרֹג יוּכַל לִפְטֹר אֶת עַצְמוֹ מֵעֹנֶשׁ גָּלוּת עַל יְדֵי שֶׁיִּתֵּן כּוֹפֵר, וְיִתְבַּטֵּל יִשּׁוּב הָעוֹלָם.
וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, שֶׁאָז דָּנִים דִּינִים אֵלּוּ, בְּאֲנָשִׁים וּבְנָשִׁים, וְאַף שֶּׁאֵין הַנָּשִׁים דָּנוֹת, אִם יִזְדַּמֵּן עַל יְדֵי הַמַּלְכוּת אוֹ מֵחֲמַת סִבָּה אַחֶרֶת שֶׁיָּבֹא הַדָּבָר לְיַד אִשָּׁה, שֶּׁיְּבַקְּשׁוּ מִמֶּנָּה לִפְטֹר אֶת הָרוֹצֵחַ בִּשְׁגָגָה מִגָּלוּת בִּשְׁבִיל מָמוֹן, שֶׁהִיא מֻזְהֶרֶת שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כֵּן. וְהָעוֹבֵר עַל זֶה, בֵּין אִישׁ וּבֵין אִשָּׁה, וְלָקַח כּוֹפֵר לְהַצִּיל אֶת הָרוֹצֵחַ בִּשְׁגָגָה מֵעֹנֶשׁ גָּלוּת, עָבַר עַל לָאו זֶה.
כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, וּמָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה עֲשֵׂה כְּנֶגֶד אֵיבָרָיו שֶׁל אָדָם".
(מכות כג)
