מצוה תמז) שלא לאכול בשר העולה
פרשת ראה
"לא תוכל לאכול בשעריך… נדריך אשר תידור" (דברים יב יז)
מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה, שֶׁלֹּא לֶאֱכוֹל שׁוּם דָּבָר מִבְּשַׂר קָרְבַּן הָעוֹלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יב יז) 'לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ וְגוֹ' נְדָרֶיךָ אֲשֶׁר תִּדֹּר', וּפֵרוּשׁ הַכָּתוּב כְּאִילּוּ יֹאמַר לֹא תוּכַל לֶאֱכוֹל אֶת נְדָרֶיךָ אֲשֶׁר תִּדּוֹר, וְקִבְּלוּ חֲזַ"ל שֶׁלָּשׁוֹן 'נְדָרֶיךָ' הָאֲמוּרָה כָּאן זוֹ עוֹלָה, וּבָא הַכָּתוּב לְלַמֵּד שֶׁהָאוֹכֵל מִבְּשַׂר הָעוֹלָה, בֵּין לִפְנֵי זְרִיקַת הַדָּם וּבֵין לְאַחֲרָיו, בֵּין בָּעֲזָרָה וּבֵין מִחוּצָה לָהּ, עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה. וְאָמְרוּ חֲזַ"ל שֶּׁלָּאו זֶה כּוֹלֵל אַזְהָרָה לְכָל מוֹעֵל בְּקָדָשִׁים.
מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה, מַה שֶׁיְּבֹאַר לְהַלָּן (מצוה תסט), שֶׁתִּמְנָעֶנּוּ הַתּוֹרָה מִלְּהִתְקָרֵב אֶל הַקֹּדֶשׁ וּמִנְגוֹעַ בְּקָצֵהוּ, וּמִלַּעֲשׂוֹת בּוֹ עֲבוֹדָה עֲבוּרֵנוּ, כְּדֵי לָתֵת מוֹרָא הָעִנְיָנִים הָאֵלֶּה אֶל לִבֵּנוּ, וּלְיַקְרָם בְּעֵינֵינוּ, כְּדֵי שֶׁתִּתְעוֹרֵר רוּחֵנוּ, יֶהֱמוּ רַעְיוֹנֵנוּ וְיִתְרַכֵּךְ לְבָבֵנוּ, וְיִתְחַדֵּשׁ בָּנוּ רוּחַ נָכוֹן בְּבוֹאֵנוּ לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה עַל עֲווֹנוֹתֵינוּ, וּמִתּוֹךְ כָּךְ יֵעָתֵר לָנוּ הָאֵל בָּרוּךְ הוּא וְיוֹשִׁיעֵנוּ מִכָּל צָרוֹתֵינוּ, וְנִהְיֶה טוֹבִים.
מִדִּינֵי הַמִּצְוָה, מַה שֶׁיְּבֹאַר לְהַלָּן (מצוה תפג), שֶׁכְּשֵׁם שֶׁפֵּרְשָׁה כָּאן הַתּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ אִיסּוּר בַּאֲכִילַת בְּשַׂר הָעוֹלָה, הוּא הַדִּין שֶׁיֵּשׁ אִיסּוּר הֲנָאָה עַל הָאָדָם בִּשְׁאָר כָּל קֹדֶשׁ שֶׁהוּא לַה' לְבַדּוֹ, בֵּין מִקָּדְשֵׁי מִזְבֵּחַ בֵּין מִקָּדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת, וְכָל הַנֶּהֱנֶה בְּשָׁוֵה פְּרוּטָה מִקָּדְשֵׁי ה', מָעַל. וְאִם הָיָה מֵזִיד בַּדָּבָר, הֲרֵי הוּא לוֹקֶה. (וְאִם מָעַל בִּשְׁגָגָה, מְשַׁלֵּם מַה שֶׁנֶּהֱנָה, וּמוֹסִיף חֹמֶשׁ (מצוה קכז), וּמֵבִיא אַיִל בִּשְׁתֵּי סְלָעִים וּמַקְרִיבוֹ אָשָׁם (מצוה קכט), וּמִתְכַּפֵּר לוֹ).
וְנוֹהֵג אִיסּוּר זֶה בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן, בְּאֲנָשִׁים וּבְנָשִׁים, שֶׁאֲפִילוּ הַמַּקְדִּישׁ בְּהֶמְתּוֹ הַיּוֹם לְעוֹלָה, אָסוּר לוֹ לֶאֱכוֹל מִמֶּנָּה כְּלוּם, אַךְ יִתָּכֵן לוֹמַר שֶּׁאֵין אִיסּוּר זֶה נוֹהֵג אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם. וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְאָכַל מִבְּשַׂר בְּהֵמַת עוֹלָה, וְכֵן כָּל הָאוֹכֵל גַּם כֵּן מִשְּׁאָר קָדָשִׁים, מָעַל, וּבְמֵזִיד וּבְעֵדִים וְהַתְרָאָה, לוֹקֶה (וּבְשׁוֹגֵג, יַקְרִיב קָרְבָּן מְעִילָה, וְיַחְזִיר מַה שֶׁנֶּהֱנָה בְּתוֹסֶפֶת חֹמֶשׁ). וּבְמַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין (פג.) נֶחְלְקוּ הַאִם הַמּוֹעֵל בְּמֵזִיד עוֹבֵר רַק בְּלֹא תַּעֲשֶׂה, אוֹ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַף עֹנֶשׁ מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם.
כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, וּמָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה עֲשֵׂה כְּנֶגֶד אֵיבָרָיו שֶׁל אָדָם".
(מכות כג)
