מצוה תצו) שלא לסור מדברי חכמים

פרשת שופטים

"לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" (דברים יז יא)

מצוות לא תעשה, שלא לחלוק על בעלי הקבלה ע"ה, ושלא לשנות את דבריהם ולצאת ממצוותם בכל עניני התורה, ועל זה נאמר 'לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל'.

משרשי המצוה, לפי שדעות בני אדם חלוקים זה מזה, לא ישתוו לעולם הרבה דעות בדברים, ואם כל אדם יפרש את דברי התורה כפי סברתו, ירבו המחלוקות בישראל במשמעות המצוות, ותיעשה התורה ככמה תורות, על כן ציווה ה' להתנהג בקיום התורה על פי הפירוש האמיתי המקובל לחכמינו הקדמונים עליהם השלום. ובכל דור ודור גם כן נשמע אל החכמים הנמצאים שקבלו דבריהם, ושתו מים מספריהם, ויגעו כמה יגיעות בימים ובלילות להבין עומק דבריהם.

ונוהגת מצוה זו לשמוע לדברי חכמינו הקדמונים ואל גדולנו בחוכמת התורה ושופטינו שבדורנו, בכל מקום ובכל זמן, באנשים ובנשים.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ביאור רחב של המצוה
מתוך הספר 'קדשנו במצוותיך' – תרי"ג מצוות מבוארות

מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה, שֶׁלֹּא לַחְלֹק עַל בַּעֲלֵי הַקַּבָּלָה עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, וְלֹא לְשַׁנּוֹת אֶת דִּבְרֵיהֶם, וְלֹא לָצֵאת מִמִּצְוָתָם בְּכָל עִנְיְנֵי הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יז יא) 'לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל'.

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה, לְפִי שֶׁדֵּעוֹת בְּנֵי הָאָדָם חֲלוּקִים זֶה מִזֶּה, לֹא יִשְׁתַּוּוּ לְעוֹלָם הַרְבֵּה דֵּעוֹת בַּדְּבָרִים, וְיוֹדֵעַ אֲדוֹן הַכֹּל בָּרוּךְ הוּא שֶׁאִלּוּ יִהְיֶה בֵּאוּר כַּוָּנַת פְּסוּקֵי הַתּוֹרָה מָסוּר בְּיַד כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִבְּנֵי הָאָדָם, אִישׁ אִישׁ כְּפִי שִׂכְלוֹ, יְפָרֵשׁ כָּל אֶחָד מֵהֶם דִּבְרֵי הַתּוֹרָה כְּפִי סְבָרָתוֹ, וְתִרְבֶּה הַמַּחְלֹקֶת בְּיִשְׂרָאֵל בְּמַשְׁמָעוּת הַמִּצְוֹת, וְתֵעָשֶׂה הַתּוֹרָה כְּכַמָּה תּוֹרוֹת, עַל כֵּן, אֱלֹהֵינוּ שֶׁהוּא אֲדוֹן כָּל הַחָכְמוֹת, הִשְׁלִים תּוֹרָתֵנוּ תּוֹרַת אֱמֶת עִם הַמִּצְוָה הַזֹּאת, שֶּׁצִּוָּנוּ לְהִתְנַהֵג בָּהּ עַל פִּי הַפֵּרוּשׁ הָאֲמִתִּי הַמְּקֻבָּל לַחֲכָמֵינוּ הַקַּדְמוֹנִים עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם. וְצִוָּנוּ גַּם כֵּן שֶׁבְּכָל דּוֹר וְדוֹר נִשְׁמַע אֶל הַחֲכָמִים הַנִּמְצָאִים, שֶׁקִּבְּלוּ דִּבְרֵיהֶם, וְשָׁתוּ מַיִם מִסִּפְרֵיהֶם, וְיָגְעוּ כַּמָּה יְגִיעוֹת בַּיָּמִים וּבַלֵּילוֹת לְהָבִין עוֹמֶק דִבְרֵיהֶם וּפְלִיאוֹת דֵּעוֹתֵיהֶם, וְעִם הַהַסְכָּמָה הַזֹּאת נְכַוֵּן אֶל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת בִּידִיעַת הַתּוֹרָה. אֲבָל לוּלֵא זֹאת, אִם נִתְפַּתֶּה אַחַר מַחְשְׁבוֹתֵינוּ וַעֲנִיּוּת דַּעְתֵּנוּ, לֹא נִצְלַח לַכֹּל. וְעַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת וְהַשֶּׁבַח הַגָּדוֹל בְּזֹאת הַמִּצְוָה אָמְרוּ חֲזַ"ל בְּסִפְרִי, 'לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל', אֲפִילוּ יֹאמְרוּ לְךָ עַל יָמִין שֶׁהוּא שְׂמֹאל וְעַל שְׂמֹאל שֶׁהוּא יָמִין, לֹא תָסוּר מִמִּצְוָתָם, כְּלוֹמַר שֶׁאֲפִילוּ יִהְיוּ הֵם טוֹעִים בְּדָבָר אֶחָד מִן הַדְּבָרִים אֵין רָאוּי לָנוּ לַחְלֹק עֲלֵיהֶם, אֲבָל נַעֲשֶׂה כְּטָעוּתָם, וְטוֹב לִסְבֹּל טָעוּת אַחַת וְיִהְיוּ הַכֹּל מְסוּרִים תַּחַת דַּעְתָּם הַטּוֹבָה תָּמִיד, וְלֹא שֶׁיַּעֲשֶׂה כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי דַּעְתּוֹ, שֶׁבָּזֶה יִהְיֶה חֻרְבָּן הַדָּת וְחִלּוּק לֵב הָעָם, וְהֶפְסֵד הָאֻמָּה לְגַמְרֵי. וּמִפְּנֵי עִנְיָנִים אֵלֶּה נִמְסְרָה כַּוָּנַת הַתּוֹרָה אֶל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, וְנִצְטַוּוּ גַּם כֵּן שֶׁיִּהְיוּ לְעוֹלָם כַּת מוּעֶטֶת מִן הַחֲכָמִים כְּפוּפָה לְכַת הַמְּרֻבִּים מֵחֲמַת הַטַּעַם הַזֶּה, וּכְפִי שֶּׁהִתְבָּאֵר לְעֵיל (מצוה עח) בְּטַעַם מִצְוַת 'אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת'.

מִדִּינֵי הַמִּצְוָה מַה שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (סנהדרין פז.) שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהָעוֹבֵר עַל מַה שֶׁפֵּרְשׁוּ חֲכָמִים בְּדִבְרֵי הַתּוֹרָה עוֹבֵר עַל לָאו זֶה שֶׁל 'לֹא תָסוּר', מִכָּל מָקוֹם אֵין לוֹ לָאָדָם דִּין 'זָקֵן מַמְרֵא' הַיָּדוּעַ (סנהדרין פט.), שֶׁהוּא חַיָּב מִיתָה, עַד שֶׁיִּתְקַיְּמוּ הַתְּנָאִים הַבָּאִים: א. שֶׁיְּהֵא חוֹלֵק עַל בֵּית דִּין הַגָּדוֹל. ב. שֶׁיְּהֵא הוּא חָכָם שֶׁהִגִּיעַ לְהוֹרָאָה סָמוּךְ וְרָאוּי לֵישֵׁב בַּסַּנְהֶדְרִין. ג. שֶׁיַּחְלֹק עֲלֵיהֶם בְּדָבָר שֶׁזְּדוֹנוֹ כָּרֵת וְשִׁגְגָתוֹ חַטָּאת, בֵּין שֶׁהוּא מֵקֵל וְהֵם מַחְמִירִים אוֹ בְּהֵפֶךְ. ד. שֶּׁיּוֹרֶה לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה כְּהוֹרָאָתוֹ, אוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה הוּא מַעֲשֵׂה עַל פִּי הוֹרָאָתוֹ. ה. שֶׁיַּחְלֹק עֲלֵיהֶם כְּשֶׁהֵם יוֹשְׁבִים בִּמְקוֹמָם בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית. וּמַה שֶּׁהִתְבָּאֵר שֶׁיֵּשׁ צֹּרֶךְ שֶׁיַּחְלֹק עֲלֵיהֶם בְּדָבָר שֶׁזְּדוֹנוֹ כָּרֵת, הַיְנוּ בֵּין כְּשֶׁהַמַּחְלֹקֶת עַצְמָהּ הִיא בְּנִדּוֹן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָּרֵת, כְּגוֹן אִם חֵלֶב זֶה אָסוּר אוֹ מֻתָּר, וּבֵין בְּדָבָר הַמֵּבִיא לִידֵי דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָּרֵת, כְּגוֹן שֶׁנֶּחְלְקוּ בְּעִבּוּר הַשָּׁנָה שֶׁמֵּבִיא לִידֵי אֲכִילַת חָמֵץ בְּפֶסַח. וְכֵן אִם נֶחְלְקוּ בְּדִין מִדִּינֵי מָמוֹנוֹת, שֶׁהֲרֵי אִם יִטּוֹל אֶחָד הַצְּדָדִים אֶת הַמָּמוֹן וִיקַדֵּשׁ בּוֹ אִשָּׁה, יִהְיוּ קִדּוּשִׁין אֵלּוּ תְּלוּיִם בְּמַחְלוֹקְתָם, וְנִמְצָא שֶׁאִסּוּר אֵשֶׁת אִישׁ, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָּרֵת, תָּלוּי בְּמַחְלוֹקְתָם. וַאֲפִילוּ אִם חָלְקוּ בְּדִינֵי מַלְקוֹת, כֵּיוָן שֶׁלְּדִבְרֵי הַפּוֹטֵר אֶת אוֹתוֹ אָדָם מִמַּלְקוֹת הִלְקוּהוּ שֶׁלֹּא כַּדִּין וּצְרִיכִים לְשַׁלֵּם לוֹ מָמוֹן, נִמְצָא שֶׁזּוֹ מַחְלוֹקֶת הַנּוֹגַעַת לְמָמוֹן, שֶּׁהִתְבָּאֵר שֶׁהִיא נֶחְשֶׁבֶת כְּמַחְלֹקֶת בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָּרֵת. וְכָתַב הָרַמְבַּ"ם ז"ל (ממרים א ב) בְּעִנְיַן לָאו זֶה שֶׁל 'לֹא תָסוּר', שֶׁהוּא שַׁיָּךְ בֵּין בַּדְּבָרִים שֶׁלָּמְדוּ חֲכָמִים מִפִּי הַקַּבָּלָה, בֵּין בַּדְּבָרִים שֶׁלָּמְדוּ מִדַּעְתָּם בְּאַחַת מֵהַמִּדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶן, וּבֵין בַּדְּבָרִים שֶׁנַּעֲשׂוּ סְיָג לְתוֹרָה, וְהֵם הַגְּזֵרוֹת וְהַתַּקָּנוֹת וְהַמִּנְהָגוֹת, בְּכָל אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ מִצְוַת עֲשֵׂה לִשְׁמוֹעַ לָהֶם, וְהָעוֹבֵר עַל כָּל אַחַת מֵהֶם עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה (מצוה תצה) וְלֹא תַּעֲשֶׂה.

וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם לְעִנְיָן חִיּוּב מִיתָה בְּזָקֵן מַמְרֵא. וְנוֹהֶגֶת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן, בְּאֲנָשִׁים וּבְנָשִׁים, לְעִנְיָן הַחִיּוּב עָלֵינוּ לִשְׁמוֹעַ לְדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ הַקַּדְמוֹנִים, וְאֶל גְּדוֹלֵינוּ בְּחָכְמַת הַתּוֹרָה, וְשׁוֹפְטֵינוּ שֶׁבְּדוֹרֵנוּ. וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וּפוֹרֵץ גָּדֵר אֲפִלּוּ בְּדָבָר אֶחָד מִכָּל מַה שֶׁלִּמְדוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּפֵרוּשׁ הַתּוֹרָה, כְּגוֹן בְּאַחַת מִשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת, אוֹ בְדָבָר שֶׁהוּא אָסוּר מֵהֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, עָבַר עַל לָאו זֶה, מִלְּבַד שֶּׁבִּטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁבּוֹ (מצוה תצה), אֲבָל אֵין לוֹקִים עַל לָאו זֶה, לְפִי שֶׁזֶּהוּ לָאו שֶׁשַּׁיֶּכֶת בּוֹ מִיתַת בֵּית דִּין, וְהַיְנוּ בְּזָקֵן מַמְרֵא, וְכָל 'לֹא תַּעֲשֶׂה' שֶׁשַּׁיֶּכֶת בּוֹ מִיתַת בֵּית דִּין, אֵין לוֹקִים עָלָיו.