מצוה תקד) שלא ינחל שבט לוי בארץ ישראל

פרשת שופטים

"לא יהיה לכהנים הלויים כל שבט לוי חלק ונחלה" (דברים יח א)

מצוות לא תעשה, שלא יטול כל שבט לוי חלק בארץ, מלבד הערים הידועות ומגרשיהן, כמו שמבואר בכתוב, ועל זה נאמר 'לא יהיה לכהנים הלויים כל שבט לוי חלק ונחלה'.

משרשי המצוה, כדי שיהיה כל עסק השבט הזה, בעבודת הא-ל ברוך הוא, ולא יצטרכו לעבוד את האדמה. ושאר השבטים נותנין להם חלק מכל אשר להם, מבלי שיתייגעו הם בדבר כלל.

ונוהגת מצוה זו בלויים, בזמן שארץ ישראל בישובה.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ביאור רחב של המצוה
מתוך הספר 'קדשנו במצוותיך' – תרי"ג מצוות מבוארות

מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁלֹּא יִטּוֹל כָּל שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק בָּאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יח א) 'לֹא יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כָּל שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה', מִלְּבַד הֶעָרִים הַיְּדוּעוֹת, וְהֵם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה עָרִים וּמִגְרְשֵׁיהֶם שֶׁצִּוְּתָה הַתּוֹרָה לָתֵת לָהֶם (מצוה תח).

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה כָּל עֵסֶק הַשֵּׁבֶט הַזֶּה בַּעֲבוֹדַת הָאֵל בָּרוּךְ הוּא, וְלֹא יִצְטָרְכוּ לַעֲבוֹד אֶת הָאֲדָמָה, וּשְׁאָר הַשְּׁבָטִים נוֹתְנִים לָהֶם חֵלֶק מִכָּל אֲשֶׁר לָהֶם מִבְּלִי שֶׁיִּתְיַגְּעוּ הֵם בַּדָּבָר כְּלָל, כְּפִי שֶּׁהִתְבָּאֵר לְעֵיל (מצוה שצה). וְכָתַב הָרַמְבַּ"ם ז"ל עַל מִצְוָה זוֹ, לָמָּה לֹא זָכָה לֵוִי בְּנַחֲלַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבְבִזָּתָהּ עִם אֶחָיו, מִפְּנֵי שֶׁהֻבְדַּל לַעֲבוֹד אֶת ה' וּלְשָׁרְתוֹ וּלְהוֹרוֹת דְּרָכָיו הַיְשָׁרִים, וּלְפִיכָךְ הוּבְדַל מִדַּרְכֵי הָעוֹלָם, לֹא עוֹרְכִים מִלְחָמָה כִּשְׁאָר יִשְׂרָאֵל, וְלֹא נוֹחֲלִים, וְלֹא זוֹכִים לְעַצְמָם בְּכֹחַ גּוּפָם, אֶלָּא הֵם חֵיל ה', שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג יא) 'בָּרֵךְ ה' חֵילוֹ'. וְהוּא בָּרוּךְ הוּא זָכָה לָהֶם חֶלְקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יח כ) 'אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ' וְגוֹ'. וְלֹא שֵׁבֶט לֵוִי בִּלְבַד בִּכְלָל זֶה, אֶלָּא כָּל אִישׁ וְאִישׁ מִבָּאֵי הָעוֹלָם אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחוֹ לְהִבָּדֵל לַעֲמוֹד לִפְנֵי ה' לְעוֹבְדוֹ, לָדַעַת דְּרָכָיו הַיְשָׁרִים וְהַצַּדִּיקִים וּלְלַמְּדָם לַאֲחֵרִים, וּפוֹרֵק מֵעַל צַוָּארוֹ עֹל חֶשְׁבּוֹנוֹת הָרַבִּים אֲשֶׁר בִּקְּשׁוּ בְּנֵי הָאָדָם, הֲרֵי זֶה נִתְקַדֵּשׁ לִהְיוֹת קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, וְיִהְיֶה ה' נַחֲלָתוֹ לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, וְיִזְכֶּה בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּדָבָר הַמַּסְפִּיק לוֹ, כְּמוֹ שֶׁזָּכָה שֵׁבֶט לֵוִי. וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר (תהלים טז ה) 'ה' מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי'.

וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בַּלְוִיִּם, בִּזְמַן שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיִשּׁוּבָהּ.