מצוות נז,נט) לדון בדיני שומרים
פרשת משפטים
"כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמור…" (שמות כב ו)
מצוות עשה לדון בדין שומר חנם, שנאמר 'כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמור' וגו', ופירשו חז"ל שפרשה זו נאמרה בשומר חנם, ולפיכך פטר בו את הגניבה. ופירוש 'שומר חנם' הוא שלא קיבל השומר שום שכר על שמירת הפקדון.
שרש המצוה ידוע.
ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן, ובית דין העובר עליה, בטל עשה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ביאור רחב של המצוה
מתוך הספר החדש 'קדשנו במצוותיך'
מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין שׁוֹמֵר חִנָּם
מִצְוַת עֲשֵׂה לָדוּן בְּדִין שׁוֹמֵר חִנָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כב ו) 'כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ כֶּסֶף אוֹ כֵלִים לִשְׁמֹר וְגֻנַּב מִבֵּית הָאִישׁ אִם יִמָּצֵא הַגַּנָּב יְשַׁלֵּם שְׁנָיִם', וְקִבְּלוּ חֲזַ"ל שֶׁפָּרָשָׁה זוֹ נֶאֶמְרָה בְּשׁוֹמֵר חִנָּם, וּלְפִיכָךְ פָּטַר בּוֹ עַל הַגְּנֵבָה. וּפֵרוּשׁ 'שׁוֹמֵר חִנָּם' הוּא שֶׁלֹּא קִבֵּל הַשּׁוֹמֵר שׁוּם שָׂכָר עַל שְׁמִירַת הַפִּקָּדוֹן.
שֹׁרֶשׁ מִצְוָה זוֹ, דָּבָר מֻשְׂכָּל הוּא, שֶׁאִם אֵין מִשְׁפָּט – לֹא יִתְקַיֵּם יִשּׁוּב בְּנֵי הָאָדָם וְלֹא יַעַמְדוּ יַחְדָּיו לְעוֹלָם, וְאִי אֶפְשָׁר לָאָרֶץ בִּלְתִּי הַמִּשְׁפָּט.
מִדִּינֵי הַמִּצְוָה כָּתַב הָרַמְבַּ"ם, שׁוֹמֵר חִנָּם הַטּוֹעֵן שֶׁנִּגְנַב הַפִּקָּדוֹן מִבֵּיתוֹ, אִם נִשְׁבַּע וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים שֶׁשֶּׁקֶר טָעַן, וְשֶׁהַפִּקָּדוֹן הָיָה אֶצְלוֹ, הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל, שֶׁהֲרֵי הוּא עַצְמוֹ הַגַּנָּב. וְאִם טָבַח וּמָכַר אַחַר שֶּׁנִּשְׁבַּע, מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶּׁנִּשְׁבַּע קֹדֶם שֶּׁיִּשְׁלַח יָד בַּפִּקָּדוֹן, אֲבָל אִם שָׁלַח בּוֹ יָד, וְטָעַן טַעֲנַת גַנָּב, וְנִשְׁבַּע, וּבָאוּ עֵדִים, פָּטוּר מִן הַכֶּפֶל, שֶׁכֵּיוָן שֶׁשָּׁלַח יָד נִתְחַיֵּב בּוֹ וּקְנָאוֹ. וְכֵן הַטּוֹעֵן טַעֲנַת אֲבֵידָה בְּפִקָּדוֹן, וְנִשְׁבַּע, וְחָזַר וְטָעַן טַעֲנַת גַנָּב, וְנִשְׁבַּע, וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים, פָּטוּר מִן הַכֶּפֶל, שֶׁכְּבָר יָצָא הַפִּקָּדוֹן מִידֵי הַבְּעָלִים בִּשְׁבוּעָה רִאשׁוֹנָה (גניבה ד א-ג).
וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן. וּבֵית דִּין הָעוֹבֵר עָלֶיהָ וְלֹא דָּן כַּמִּשְׁפָּט הָאָמוּר, בִּטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה זוֹ (וִיבֹאַר לְהַלָּן (מצוה נט), שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנִּצְטַוֵּינוּ דֶּרֶךְ כְּלָל לָדוּן בְּדִין טוֹעֵן וְנִטְעַן, רִבְּתָה הַתּוֹרָה צִוּוּי מְיֻחָד בְּשׁוֹמְרִים, לְפִי שֶׁהֵם עִנְיָנִים רְגִילִים בְּיִשּׁוּבֵי בְּנֵי אָדָם).
מִצְוַת עֲשֵׂה לָדוּן בְּדִין שׁוֹמֵר שָׂכָר, הַשּׁוֹמֵר פִּקָּדוֹן שֶׁל חֲבֵירוֹ תְּמוּרַת שָׂכָר, וְ'שֹׂכֵר', שֶּׁשָּׂכַר בְּהֵמָה מֵחֲבֵרוֹ לִרְכַּב עָלֶיהָ אוֹ לַעֲשׂוֹת בָּהּ מְלָאכָה, אוֹ שֶּׁשָּׂכַר מִמֶּנּוּ מְטַלְטְלִין. שֶׁאִם יֵשׁ דִּין וּדְבָרִים בֵּין הַשּׂוֹכֵר וְהַמַּשְׂכִּיר, אוֹ בֵּין בַּעַל הַפִּקָּדוֹן וְהַשּׁוֹמֵר שָׂכָר, שֶׁמִּצְוָה עָלֵינוּ לָדוּן בֵּינֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּפָרָשָׁה זוֹ (שמות כב ט) 'כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ חֲמוֹר אוֹ שׁוֹר אוֹ שֶׂה וְכָל בְּהֵמָה לִשְׁמֹר' וְגוֹ'.
שֹׁרֶשׁ מִצְוָה זוֹ, דָּבָר מֻשְׂכָּל הוּא, שֶׁאִם אֵין מִשְׁפָּט – לֹא יִתְקַיֵּם יִשּׁוּב בְּנֵי הָאָדָם וְלֹא יַעַמְדוּ יַחְדָּיו לְעוֹלָם, וְאִי אֶפְשָׁר לָאָרֶץ בִּלְתִּי הַמִּשְׁפָּט.
מִדִּינֵי הַמִּצְוָה כָּתַב הָרַמְבַּ"ם, שׁוֹמֵר שָׂכָר אוֹ הַשּׂוֹכֵר – שְׁנֵיהֶם דִּין אֶחָד יֵשׁ לָהֶם, אִם נִגְנַב אוֹ אָבַד הַדָּבָר הַשָׂכוּר אוֹ שֶׁנָּטַל שָׂכָר עַל שְׁמִירָתוֹ, הֲרֵי אֵלּוּ מְשַׁלְּמִים, וְאִם אֵרְעוֹ אֹנֶס גָּדוֹל מִזֶּה, כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה זוֹ בְּהֵמָה, וּמֵתָה אוֹ נִשְׁבְּרָה אוֹ נִשְׁבֵּית אוֹ נִטְרְפָה, הֲרֵי אֵלּוּ נִשְׁבָּעִים שֶׁנֶּאֶנְסָה, וּפְטוּרִים (שכירות א ב). הַמַּפְקִיד אֵצֶל חֲבֵירוֹ, בֵּין בְּחִנָּם בֵּין בְּשָׂכָר, אוֹ הִשְׁאִילוֹ אוֹ הִשְּׂכִּירוֹ, אִם שָׁאַל הַשּׁוֹמֵר אֶת הַבְּעָלִים עִם הַדָּבָר שֶׁלָּהֶם אוֹ שְׂכָרָם, הֲרֵי הַשּׁוֹמֵר פָּטוּר מִכְּלוּם, אֲפִילוּ פָּשַׁע בַּדָּבָר שֶׁשָּׁמַר וְאָבַד מֵחֲמַת הַפְּשִׁיעָה, הֲרֵי זֶה פָּטוּר (שכירות א ג). כָּל הַמַּפְקִיד אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת, בֵּין כֵלִים בֵּין מָעוֹת, עַל דַּעַת אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ הַגְּדוֹלִים הוּא מַפְקִיד, אֲבָל אִם מְסָרָם לְבָנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ הַקְּטַנִּים, אוֹ לַעֲבָדָיו בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים, אוֹ לְאֶחָד מִקְּרוֹבָיו שֶׁאֵינָם שְׁרוּיִים עִמּוֹ בַּבַּיִת וְאֵין סְמוּכִים עַל שֻׁלְחָנוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם מְסָרָם לְאַחֵר, הֲרֵי זֶה פּוֹשֵׁעַ, וְחַיָּב לְשַׁלֵּם, אֶלָּא אִם כֵּן הֵבִיא הַשּׁוֹמֵר הַשֵּׁנִי רְאָיָה שֶׁלֹּא פָּשַׁע (שאלה ופקדון ד ח).
וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בְּאֲנָשִׁים, בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן. וְהָעוֹבֵר עַל זֶה, שֶׁהוּא רָאוּי לָדוּן, וְעָבַר וְלֹא דָּן, בִּטֵּל עֲשֵׂה. וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּצְטַוֵּינוּ דֶּרֶךְ כְּלָל לָדוּן בְּדִין טוֹעֵן וְנִטְעַן, רִבְּתָה הַתּוֹרָה צִוּוּי מְיֻחָד בְּשׁוֹמְרִים, לְפִי שֶׁהֵם עִנְיָנִים רְגִילִים בְּיִשּׁוּבֵי בְּנֵי אָדָם.
