מצוות ש-שא) מצות שביתה בשביעי של פסח ושלא לעשות בו מלאכה

פרשת אמור

"ביום השביעי מקרא קודש, כל מלאכת עבודה לא תעשו" (ויקרא כג ח)

מצוות עשה, לשבות ביום השביעי של חג הפסח, שנאמר 'ביום השביעי מקרא קדש'. ובכל מקום שנאמר בתורה 'מקרא קדש' ענינו לומר קדשהו שלא לעשות בו מלאכה, והיא מצות עשה. וכל ענין שביתת היום השביעי כשביתת יום ראשון, ושניהם כרגל אחד הם חשובין, לענין שאין אומרים ברכת שהחיינו בשביעי, וכן לכל דבר, מה שאין כן בשמיני עצרת שלאחר סוכות שהוא חג בפני עצמו.

ומצוות לא תעשה, שלא נעשה מלאכה ביום שביעי של פסח, שהוא יום אחד ועשרים בניסן, שנאמר 'ביום השביעי מקרא קדש כל מלאכת עבודה לא תעשו'.

שורש מצוה זו וכל ענינה, כתוב במצוה הקודמת דהיינו יום ראשון של פסח.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ביאור רחב של המצוה
מתוך הספר 'קדשנו במצוותיך' – תרי"ג מצוות מבוארות

מִצְוַת עֲשֵׂה לִשְׁבּוֹת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שֶׁל חַג הַפֶּסַח, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כג ח) 'בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ'. וּבְכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה 'מִקְרָא קֹדֶשׁ', פֵּרְשׁוּ חֲזַ"ל שֶׁמִּצְוָה עַל הָאָדָם לְקַדְּשׁוֹ, וְעִנְיָן קְדֻשָּׁתוֹ הוּא בְּכָךְ שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה בּוֹ מְלָאכָה, מִלְּבַד מְלָאכָה הַנִּצְרֶכֶת לַאֲכִילָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב טז) 'אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם'.

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה, מַה שֶּׁהִתְבָּאֵר לְעֵיל (מצוה רצז), כְּדֵי שֶׁבְּאוֹתוֹ יוֹם שֶּׁנַּעֲשָׂה בּוֹ נֵס לְיִשְׂרָאֵל, נַחְשֹׁב וּנְעַיֵּן בַּנֵּס שֶּׁנַּעֲשָׂה לָנוּ בּוֹ, וּנְהַלֵּל וּנְפָאֵר אֶת ה' בְּמַחְשַׁבְתֵּנוּ עַל יְדֵי הַמִּצְוֹת הַמְּיֻחָדוֹת לְאוֹתוֹ יוֹם, עַל שֶׁעָשָׂה לָנוּ נִסִּים בַּזְּמַן הַהוּא. וְאִם יִהְיֶה הָאָדָם טָרוּד בִּמְלַאכְתּוֹ – לֹא יִהְיֶה לוֹ פְּנַאי לַחְשֹׁב בְּשׁוּם דָּבָר.

מִדִּינֵי הַמִּצְוָה, מַה שֶׁהִתְבָּאֵר לְעֵיל (מצוה רצח), שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (ביצה כח:) שֶׁאַף עַל פִּי שֶּׁהִתִּיר הַכָּתוּב מְלָאכוֹת לְצֹרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ, זֶהוּ רַק בִּדְבָרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָם מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, כְּגוֹן לִישָׁה, שְׁחִיטָה, אֲפִיָּה וּבִשּׁוּל, שֶׁכָּל אֵלּוּ הַמְּלָאכוֹת נִפְסָדוֹת קְצָת אִם עוֹשִׂים אוֹתָן זְמַן רַב קֹדֶם הָאֲכִילָה, אֲבָל מְלָאכוֹת שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב לְלֹא שׁוּם הֶפְסֵד, כְּגוֹן קְצִירָה, דִּישָׁה, טְחִינָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, אָסוּר לַעֲשׂוֹתָן בְּיוֹם טוֹב.

עוֹד בֵּאֲרוּ הַמְּפָרְשִׁים, שֶׁלֹּא הֻתְּרָה מְלָאכָה לְצֹּרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ אֶלָּא מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה לְיוֹמוֹ, כְּלוֹמַר לִזְמַן מוּעָט, כְּמוֹ בִּשּׁוּל וַאֲפִיָּה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. וְכֵן לֹא הֻתְּרָה אֶלָּא מְלָאכָה שֶׁאָדָם בָּטוּחַ שֶׁיַּצְלִיחַ בַּעֲשִׂיָּתָהּ, אַךְ אָסוּר לָאָדָם לָצֵאת לָצוּד בַּעֲלֵי חַיִּים אֲפִילוּ לְצֹּרֶךְ אֲכִילָתָם, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ בָּטוּחַ שֶׁיַּצְלִיחַ בְּצֵידוֹ. וְכֵן לֹא הֻתְּרָה אֶלָּא מְלָאכָה הַמּוֹעִילָה בְּעַצְמָהּ לַהֲכָנַת אֹכֶל נֶפֶשׁ, אַךְ לֹא מְלָאכָה הַמּוֹעִילָה עַל יְדֵי סִלּוּקָהּ, וּכְגוֹן כִּבּוּי הָעֵצִים הַדּוֹלְקִים מִתַּחַת לַקְּדֵרָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׂרֵף הַמַּאֲכָל, כֵּיוָן שֶּׁאֵין הַמְּלָאכָה מוֹעִילָה לַבִשּׁוּל אֶלָּא רַק מוֹנַעַת מִמֶּנּוּ נֵזֶק. אֲבָל הֲנָחַת בָּשָׂר עַל גַּבֵּי גֶּחָלִים לִצְלִיָּה, אַף שֶׁהַלַּחוּת שֶׁל הַבָּשָׂר מְכַבָּה חֵלֶק מֵהַגֶּחָלִים, הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּגוּפָה שֶׁל מְלָאכָה לַהֲכָנַת אֹכֶל נֶפֶשׁ, וּמֻתָּר. עוֹד אָמְרוּ חֲזַ"ל (ביצה יב.), שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהֻתְּרוּ מְלָאכוֹת הַנִּצְרָכוֹת לַהֲכָנַת אֹכֶל נֶפֶשׁ, כָּךְ הֻתְּרוּ מְלָאכוֹת לְצֹּרֶךְ כָּל דָּבָר שֶׁהָאָדָם זָקוּק לוֹ בְּיוֹם טוֹב עַצְמוֹ, כְּגוֹן הוֹצָאַת קָטָן לְמוּלוֹ, לוּלָב לָצֵאת בּוֹ, וְכֵן סֵפֶר תּוֹרָה לִקְרֹא בּוֹ. וְאַף לִדְבָרִים שֶׁאֵינָם צֹּרֶךְ מִצְוָה, כְּגוֹן רְחִיצַת רַגְלַיִם בְּמַיִם חַמִּים שֶׁהוּחַמּוּ בְּיוֹם טוֹב, אוֹ לַעֲשׂוֹת מְדוּרָה לְהִתְחַמֵּם בָּהּ, כָּל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ מֻתָּרִים הֵם, וּכְלוּלִים בַּהֶתֵּר שֶׁל אֹכֶל נֶפֶשׁ. וְאָמְנָם יֵשׁ חִלּוּק בֵּין אֹכֶל נֶפֶשׁ מַמָּשׁ לְבֵין שְׁאָר הַדְּבָרִים, שֶׁהֲכָנַת אֹכֶל נֶפֶשׁ מוּתֶּרֶת בְּכָל אֹפֶן, וַאֲפִילוּ אִם מֵכִין מַאֲכָל שֶּׁאֵין דֶּרֶךְ כָּל בְּנֵי אָדָם לְאוֹכְלוֹ, אֶלָּא רַק הַמְּלָכִים וְהַשָּׂרִים הַגְּדוֹלִים. אַךְ הַהֶתֵּר שֶׁל עֲשִׂיַּת מְלָאכָה לִשְׁאָר צָרְכֵי הָאָדָם, זֶהוּ רַק בְּדָבָר שֶׁשָּׁוֶה בְּכָל בְּנֵי הָאָדָם, שֶׁהַכֹּל נוֹהֲגִים בְּכָךְ, אַךְ מְלָאכָה לְצֹּרֶךְ דָּבָר שֶׁרַק מִיעוּט בְּנֵי אָדָם נוֹהֲגִים בּוֹ, אֲסוּרָה. וְכָל עִנְיַן שְׁבִיתַת הַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח הוּא כִּשְׁבִיתַת יוֹם רִאשׁוֹן (מצוה רצז), וּשְׁנֵיהֶם נֶחְשָׁבִים כְּרֶגֶל אֶחָד, לְעִנְיָן שֶּׁאֵין מְבָרְכִים בְּיוֹם טוֹב אַחֲרוֹן בִּרְכַּת 'שֶׁהֶחֱיָנוּ', וְכֵן לְכָל דָּבָר.

וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן, בְּאֲנָשִׁים וּבְנָשִׁים. וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְעָשָׂה מְלָאכָה בְּיוֹם טוֹב שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח שֶׁלֹּא לְצֹּרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ, בִּטֵל מִצְוַת עֲשֵׂה זוֹ, מִלְּבַד שֶׁעָבַר עַל לֹא תַּעֲשֶׂה, כְּפִי שֶׁיִּתְבָּאֵר לְהַלָּן (מצוה שא).

שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח

מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה, שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח, שֶׁהוּא יוֹם אֶחָד וְעֶשְׂרִים בְּנִיסָן, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כג ח) 'בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ'. וְכָתְבָה כָּאן הַתּוֹרָה לְשׁוֹן אִסּוּר לַעֲשׂוֹת 'מְלֶאכֶת עֲבוֹדָה', וְלֹא נֶאֶסְרָה 'כָּל מְלָאכָה', לְפִי שֶׁהֻתְּרוּ בְּיוֹם טוֹב מְלָאכוֹת שֶׁהֵן צָרְכֵי אֹכֶל נֶפֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב טז) 'אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם'. וּפֵרוּשׁ 'מְלֶאכֶת עֲבוֹדָה' הוּא מְלָאכָה שֶׁאֵינָה לְצֹּרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמוֹת א יד) 'וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה', אֲבָל מְלָאכָה שֶׁהִיא לְצֹּרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ, כְּמוֹ הַבִּשּׁוּל וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, הֲרֵי זוֹ 'מְלֶאכֶת הֲנָאָה', וְלֹא 'מְלֶאכֶת עֲבוֹדָה'.

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה, וּמִדִּינֵי הַמִּצְוָה, מַה שֶּׁהִתְבָּאֵר לְעֵיל.

וְרָאוּי לְבָאֵר כָּאן עִנְיַן שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל גְּלוּיוֹת, אַף שֶׁהַתּוֹרָה צִוְתָּה לַעֲשׂוֹת רַק יוֹם טוֹב אֶחָד, שֶׁמִּתְחִלָּה כְּשֶׁהָיוּ דַּיָּנִים סְמוּכִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיוּ קוֹבְעִים אֶת יוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ עַל פִּי הָרְאִיָּה, כְּמִצְוַת הַתּוֹרָה (מצוה ד), וְכָל מְקוֹמוֹת יִשְׂרָאֵל הָרְחוֹקִים מִן הַמָּקוֹם הַנִּבְחָר, שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים שְׁלוּחִים לְהַגִּיעַ שָׁם לְהוֹדִיעָם מָתַי נִקְבָּע רֹאשׁ חֹדֶשׁ, הָיָה לָהֶם סָפֵק בַּדָּבָר, אִם נִקְבַּע רֹאשׁ חֹדֶשׁ בְּיוֹם שְׁלֹשִׁים שֶׁל הַחֹדֶשׁ הַקֹּדֶם, אוֹ בִּשְׁלֹשִׁים וְאֶחָד, וְהָיוּ עוֹשִׂים כָּל יוֹם טוֹב שְׁנֵי יָמִים מִפְּנֵי סָפֵק זֶה. וְאַף עַל פִּי שֶּׁהַיּוֹם אֵין מְקַדְּשִׁים אֶת הַחֹדֶשׁ עַל פִּי הָרְאִיָּה, וְכֻלָּם בְּקִיאִים בִּזְמַנֵּי הַמּוֹעֲדִים, מִכָּל מָקוֹם תִּקְנוּ חֲזַ"ל גַּם עַכְשָׁיו לְאוֹתָם הָרְחוֹקִים מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת שְׁנֵי יָמִים, כְּפִי שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים בַּזְּמַן הַהוּא. אֲבָל הַקְּרוֹבִים לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְכָל שֶׁכֵּן הַדָּרִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַמָּשׁ, אֵינָם עוֹשִׂים אֶלָּא יוֹם טוֹב אֶחָד. מִלְּבַד יוֹם טוֹב שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁאוֹתוֹ עוֹשִׂים בְּכָל מָקוֹם וְאַף בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שְׁנֵי יָמִים, כֵּיוָן שֶׁגַּם בַּזְּמַן שֶׁקִּדְּשׁוּ עַל פִּי הָרְאִיָּה, וְגַם בִּירוּשָׁלַיִם עַצְמָהּ, לִפְעָמִים הָיוּ עוֹשִׂים שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְלָכֵן תִּקְנוּ זֹאת בְּכָל מָקוֹם, גַּם בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁאָנוּ בְּקִיאִים בְּעִבּוּר הַחֹדֶשׁ וּזְמַנֵי הַמּוֹעֲדִים.

וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן, בְּאֲנָשִׁים וּבְנָשִׁים. וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְעָשָׂה מְלָאכָה מִמְּלָאכוֹת הָאֲסוּרוֹת בְּיוֹם טוֹב שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח, בְּמֵזִיד, לוֹקֶה.