ז) שמנה עשר ברכות אלו שהוזכרו לעיל, שמברך כל אדם בבוקר, אין להם סדר קבוע, אלא מברך כל אחת מהן על דבר שהברכה בשבילו, בשעתו. כיצד, הרי שחגר חגורו והוא על מטתו, מברך 'אוזר ישראל בגבורה'. שמע קול התרנגול, מברך 'הנותן לשכוי בינה', וכל ברכה מהן שלא נתחייב בה, אינו מברך אותה:
ח) כיצד, אם לן בכסותו, אינו מברך כשעומד ברכת 'מלביש ערומים'. הלך יחף, אינו מברך 'שעשית לי כל צרכי'. ביום הכפורים ובתשעה באב, שאין שם רחיצה, אינו מברך 'נטילת ידים', ולא 'המעביר חבלי שינה'. אם לא נכנס לבית הכסא, אינו מברך 'אשר יצר את האדם' וכן שאר ברכות אלו:
ט) נהגו העם ברוב ערינו לברך ברכות אלו זו אחר זו בבית הכנסת, בין נתחייבו בהן בין לא נתחייבו בהן, וטעות הוא, כי אין לברכן בזו אחר זו בבית הכנסת, אלא כל אחת בזמנה, ואין לברכן אם לא נתחייבו בהן, ואין ראוי לעשות כן, ולא יברך ברכה אלא אם כן נתחייב בה: