ספר המדע: הלכות יסודי התורה, פרק ב, ג-ד
הלכות יסודי התורה / פרק שני
ג) כל מה שברא הקב"ה בעולמו, נחלק לשלשה חלקים, מהן ברואים שהן מחוברים מגולם [-חומר] וצורה, והם הווים [-מתקיימים] ונפסדים תמיד, כמו גופות האדם והבהמה, והצמחים, והמתכות, שהם עשויים מחומר שמשתנה לאחר זמן לחומר אחר. ומהן ברואים שהן גם כן מחוברין מגולם וצורה, אבל אינן משתנין מגוף לגוף ומצורה לצורה כמו הראשונים, אלא צורתן קבועה לעולם בגולמם, ואינן משתנין כמו אלו, והם הגלגלים והכוכבים שבהן, ואין גולמם כשאר גולמים המצויים בעולם הזה, ולא צורתם כשאר צורות. ומהן, ברואים שהם צורה בלא גולם [-חומר] כלל, והם המלאכים, שהמלאכים אינם גוף וגויה, אלא צורות נפרדות זו מזו:
ד) וכיון שהתבאר שהמלאכים אינם חומר אלא צורה בלבד, מהו זה שהנביאים אומרים שראו המלאך כאילו הוא עשוי אש, ובעל כנפים, אין הדבר כפשוטו, אלא הכל במראה הנבואה, ודרך חידה, לומר בכך שהמלאך אינו גוף, ואינו כבד כגופות הכבדים, כמו שנאמר 'כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא', ובאמת ה' אינו אש, אלא משל, ואף לגבי המלאכים זהו לשון משל, וכמו שנאמר 'עושה מלאכיו רוחות':
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
