ספר המדע: הלכות יסודי התורה, פרק ב, ט-יב

הלכות יסודי התורה / פרק שני

ט) כל הנמצאים, חוץ מן הבורא, מצורה הראשונה העליונה והגדולה ביותר, ועד יתוש קטן שיהיה בטבור [-באמצע] הארץ, הכל מכח אמתתו של ה' נמצאו, ולפי שהוא יודע עצמו, ומכיר גדולתו, ותפארתו, ואמתתו, וכל הנמצאים הם מכוחו, ממילא הוא יודע הכל, ואין דבר נעלם ממנו:

י) הקדוש ברוך הוא מכיר אֲמִתּוֹ, ויודע אותה כמו שהיא, ואינו יודע בדעה שהיא חוץ ממנו, כמו שאנו יודעין דברים מסוימים בידיעה חיצונית, שאין אנו ודעתנו דבר אחד, אבל הבורא יתברך אינו כן, אלא הוא, ודעתו, וחייו, הכל אחד מכל צד ומכל פינה, ובכל דרך ייחוד, שאלמלי [-שאילו] היה ה' יתברך חי בחיים ויודע בדעה שהם חוץ ממנו, היו שם אלוהות הרבה, הוא, וחייו, ודעתו, ואין הדבר כן, אלא ה' הוא אחד מכל צד ומכל פינה ובכל דרך ייחוד, ולכן נמצאת אתה אומר, שהוא היודע והוא הידוע והוא הדעה עצמה, הכל אחד. ודבר זה אין כח בפה לאומרו, ולא באוזן לשמעו, ולא בלב האדם להכירו על בוריו, ולפיכך אומר 'חֵי פרעה' ו'חֵי נפשך', ואין אומר 'חֵי ה", אלא אומר 'חַי ה", בלשון יחיד, לפי שאין הבורא וחייו שנים, כמו חיי הגופים החיים או כחיי המלאכים, אלא הוא וחייו ודעתו הכל אחד.

לפיכך, אינו מכיר את הברואים ויודעם מחמת הברואים, כמו שאנו יודעין אותם, אלא מחמת עצמו ידעם, כיון שהם נמצאים רק מכוחו, לפיכך, מפני שהוא יודע עצמו ממילא הוא יודע הכל, שהכל נסמך לו בהוייתו:

יא) דברים אלו שאמרנו בענין זה בשני פרקים אלו, כמו טיפה מן הים הם ממה שצריך לבאר בענין זה, וביאור כל העיקרים שבשני פרקים אלו הוא הנקרא 'מעשה מרכבה':

יב) צוו חכמים הראשונים שלא לדרוש בדברים אלו אלא לאיש אחד בלבד, והוא שיהיה אותו איש חכם ומבין מדעתו את תחילת הענינים הללו, ואחר כך מוסרין לו ראשי הפרקים של ענינים אלו, ומודיעין אותו שמץ מן הדבר, והוא מבין מדעתו וידע סוף הדבר ועומקו. ודברים אלו דברים עמוקים הם עד למאד, ואין כל דעת ודעת ראויה לסובלן, ועליהם אמר שלמה בחכמתו דרך משל 'כְּבָשִׂים לִלְבוּשֶׁךָ', וכך אמרו חכמים בפירוש המשל שבפסוק זה, דברים שהן כבשונו של עולם, יהיו ללבושך, כלומר לך לבדך, ואל תדרוש אותם ברבים. ועליהם אמר בפסוק 'יִהְיוּ לְךָ לְבַדֶּךָ וְאֵין לְזָרִים אִתָּךְ', ועליהם אמר בפסוק 'דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ', כך פירשו חכמים הראשונים פסוק זה, דברים שהן מתוקים כדבש וחלב, והיינו סודות מעשה מרכבה, יהיו מוסתרים תחת לשונך, ולא תפרסמם בקול על לשונך: