ספר זמנים: הלכות חמץ ומצה, פרק ז, יג
יג) 'מרורים' האמורים בתורה הן החזרת והעולשין והתמכא והחרחבינא והמרור, כל אחד מחמשת מיני ירק אלו נקרא 'מרור', ואם אכל מאחד מהן, או מחמשתן יחד, שיעור כזית, יצא, והוא (-ובתנאי) שיהיו לחין. ויוצאין בקלח שלהן, ואפילו יבש. ואם שלקן, או כבשן, או בשלן, אין יוצאין בהן:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
