ספר זמנים: הלכות עירובין, פרק ג, טז-יז

טז) היה הכותל שבין שתי החצירות נמוך מחצר העליונה, וגבוה מחצר התחתונה, ואינו שוה לשום חצר, שנמצאו בני העליונה משתמשין בעביו על ידי שלשול מהחצר אל הכותל, ובני התחתונה משתמשין בעביו על ידי זריקה מהחצר אל הכותל, שניהן אסורין בו, עד שיערבו שתיהן עירוב אחד. אבל אם לא עירבו, אין מכניסין מעובי כותל זה לבתים, ואין מוציאין מהבתים לעביו:
יז) שני בתים שביניהן חורבה, שהיא רשות היחיד, אם יכולין שניהם להשתמש בחרבה על ידי זריקה, אוסרין את הטלטול זה על זה, ואם היה תשמישה לזה בנחת והאחר אינו יכול לזרוק לה מפני שהיא עמוקה ממנה, הרי זה שהיא לו בנחת משתמש בה על ידי זריקה:

שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!