ספר זמנים: הלכות עירובין, פרק ד, יז-יח
יז) זיזין היוצאין מן הכותלים, כל שהוא למטה מעשרה טפחים הרי זה נחשב מן החצר, ובני החצר משתמשין בו, וכל שהוא בתוך עשרה טפחים העליונים הסמוכין לעליה, אנשי עליה משתמשין בו. והנשאר בין עשרה טפחים התחתונים עד תחלת עשרה טפחים העליונים, מן הזיזין היוצאין שם, שניהן אסורין בו, ואין משתמשין בהן [-באותם זיזים] בכלים שבבתים, אלא אם כן עירבו:
יח) בור שבחצר, אם היה מלא פירות טבלים שאסור לטלטלן בשבת וכיוצא בהן, הרי הוא וחליתו – הבור והעפר שסביבו, כסלע או תל שבחצר, אם היה גבוה עשרה טפחים סמוך למרפסת הרי הוא נחשב עם המרפסת. אבל אם היה הבור מלא מים, אין בני חצר ולא בני מרפסת מכניסין ממנו לבתים, עד שיערבו:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
