ספר זמנים: הלכות שביתת יום טוב, פרק ה, א-ב
א) אף על פי שהותרה הוצאה ביום טוב אפילו שלא לצורך, מכל מקום לא ישא משאות גדולות כדרך שהוא עושה בחול, אלא צריך לשנות. ואם אי אפשר לשנות, מותר. כיצד, המביא כדי יין ממקום למקום, לא יביאם בסל ובקופה, אבל מביא הוא על כתיפו או לפניו. המוליך את התבן, לא יפשיל את הקופה לאחוריו, אבל מוליכה בידו:
ב) וכן משאות שדרכן לישא אותן במוט, לא ישא אותן כך, אלא ישא אותן על גבו מאחריו. ומשאות שדרכן לישא אותן מאחוריו, ישא אותן על כתפו ושדרכן להנשא על הכתף ישא אותן בידו לפניו, או יפרוש עליהן בגד, וכן כל כיוצא בזה משינוי המשא. ואם אי אפשר לשנות, נושא ומביא כדרכו. במה דברים אמורים, בנושא על האדם, אבל על גבי בהמה לא יביא כלל, שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
