ספר זמנים: הלכות שביתת יום טוב, פרק ה, יז-יח
יז) השואל כלי מחבירו מערב יום טוב, אף על פי שלא נתנו לו בפועל אלא ביום טוב, הרי הוא כרגלי השואל. שאלו ממנו ביום טוב, אף על פי שדרכו תמיד לשאול ממנו כלי זה בכל יום טוב, הרי הוא כרגלי המשאיל:
יח) שנים ששאלו חלוק אחד, האחד שְׁאָלוֹ ממנו שֶׁיִּתְּנוֹ לו שחרית והשני שאלו ממנו שיתנו לו ערבית, הרי כלי זה כרגלי שני השואלים, ואינם מוליכים אותו אלא במקום ששניהם יכולין להלך בו:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
