ספר נשים: הלכות אישות, פרק ז

כב) המקדש את האשה, וחזרו בו מיד, הוא או היא, אף על פי שחזרו בתוך כדי דיבור, אין (חזרתם) כלום, והרי היא מקודשת:
כג) המקדש על תנאי, וחזר אחר כמה ימים וביטל התנאי, אף על פי שבטלו בינו לבינה שלא בפני עדים, בטל התנאי, והרי היא מקודשת סתם. וכן אם היה התנאי מן האשה, ובטלה אותו (אח"כ) בינה ובינו, בטל התנאי. לפיכך, המקדש על תנאי וכנס סתם, או שקידש על תנאי ובעל סתם, הרי זו צריכה גט אף על פי שלא נתקיים התנאי, כיון שאנו חוששים שמא ביטל התנאי כשבעל או כשכנס. וכן המקדש אשה בפחות משוה פרוטה, או במלוה, וחזר ובעל סתם בפני עדים, צריכה גט, שעל בעילה זו סמך לקדשה, שהרי אשה מתקדשת בביאה, ולא סמך על אותן הקידושין הפסולין, והטעם שאנו אומרים באופנים אלו שמן הסתם מחל על תנאו או שנתכוון לקדשה, לפי שחזקה היא שאין אדם מישראל הכשרים עושה בעילתו בעילת זנות, והרי בידו עתה לעשותה בעילת מצוה.