ג) האומר לאשה 'הרי את מקודשת לי, על מנת שאני בַּסָם (-עוסק בבשמים)', ונמצא שהוא גם בסם וגם בורסי – עוסק בעורות שריחם רע, או שאמר לה שתהא מקודשת לו על מנת שאני בן עיר, ונמצא שהוא גם בן עיר וגם בן כרך, או שקידשה על מנת ששמי יוסף, ונמצא שמו יוסף ושמעון, הרי זו מקודשת. אבל אם אמר לה שמקדשה על מנת שאין שמי אלא יוסף, ונמצא שמו יוסף ושמעון, או שקידשה על מנת שאיני אלא בסם, ונמצא בסם ובורסי, או שקידשה על מנת שאיני אלא בן עיר, ונמצא בן כרך ובן עיר, אינה מקודשת:
ד) האומר לאשה 'הרי את מקודשת לי בזה על מנת שאני יודע לקרות', ולא פירש במה הוא יודע לקרות, צריך שיקרא התורה, ויתרגם אותה תרגום אונקלוס הגר. ואם אמר לה שמקדשה 'על מנת שאני קורא', צריך להיות יודע לקרות תורה נביאים וכתובים בדקדוק יפה. קידשה 'על מנת שאני יודע לשנות', צריך להיות יודע לקרות המשנה. ואם אמר שמקדשה 'על מנת שאני תַּנָאָה', צריך להיות יודע לקרות המשנה וספרא וספרי ותוספתא של רבי חייא:
