ספר נשים: הלכות אישות, פרק טו
יב) הפילה האשה, מונה עשר שנים מיום שהפילה. אם הפילה וחזרה והפילה שלש פעמים, הוחזקה לנפלים, ושמא לא זכה להבנות ממנה, ויוציא ויתן כתובה:
יג) הוא אומר הפילה בתוך עשר שנים כדי שישהה עמה, והיא אומרת לא הפלתי וכיון שעברו עשר שנים עליך לגרשני, נאמנת, שאינה מחזקת עצמה בעקרות אם לא שהיה הדבר נכון. הוא אומר הפילה שנים, והיא אומרת הפלתי שלשה, נאמנת, שאינה מחזקת עצמה במפלת, אם לא שהיה הדבר נכון, ויוציא ויתן כתובה. ובכל זה משביעה שבועת היסת שלא הפילה, או שהפילה שלשה, כדבריה, שבטענה זו יתחייב ליתן כתובה:
<p>שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!</p>
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
