ספר נשים: הלכות אישות, פרק יג
יח) וכשמוציאה ממדינה למדינה ומכפר לכפר באותה הארץ, אינו יכול להוציאה מנוה היפה לנוה הרע, ואפילו לא מרע ליפה, מפני שכשהיא עוברת מרע ליפה היא צריכה להטפל ולבדוק עצמה יפה בנוה היפה, כדי שלא תהיה בו קלה וכעורה. וכן לא יוציאה ממקום שרובו ישראל למקום שרובו עכו"ם. ובכל מקום מוציאין ממקום שרובו עכו"ם למקום שרובו ישראל:
יט) במה דברים אמורים, שאינו יכול להוציאה, מחוצה לארץ לחוצה לארץ, או מארץ ישראל לארץ ישראל, אבל מחוצה לארץ לארץ ישראל, כופין אותה לעלות אפילו מנוה היפה לנוה הרע, ואפילו ממקום שרובו ישראל למקום שרובו עכו"ם, מעלין. ואין מוציאין מארץ ישראל לחוצה לארץ, ואפילו מנוה הרע שרובו עכו"ם לנוה היפה שרובו ישראל:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
