ספר נשים: הלכות אישות, פרק כב
כח) ולד בהמת מלוג שנגנב, ונמצא הגנב ושלם שנים, הכפל שייך לאשה, כיון שתשלום הכפל אין זה נחשב כ'פרי' שתקנו לו חכמים. בעל החובל באשתו, כל הנזק והצער והבושת שחייב לשלם לה הרי הם שלה, ואין הבעל אוכל פירותיהן, כמו שיתבאר בהלכות חובל:
כט) המוכר קרקע לאשתו, אם היו המעות שלקחה בהן את הקרקע מבעלה גלויין וידועין לבעל, קנתה, והבעל אוכל פירות אותה הקרקע. ואם היו אלו מעות טמונין, שלא ידע עליהם הבעל, לא קנתה, שהבעל אומר, לא מכרתי אלא כדי להראות המעות שטמנה והסתירה ממני, ואותן המעות שנראו [-שהתגלו עתה] ילקח בהן קרקע, והבעל אוכל פירות:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
