ספר נשים: הלכות אישות, פרק כב
לב) אין מקבלין פקדונות, לא מן הנשים ולא מן העבדים ולא מן הקטנים. ואם עבר וקיבל מן האשה, יחזיר לאשה. מתה, יחזיר לבעלה. קיבל מן העבד, יחזיר לעבד. ואם מת, יחזיר לרבו. קיבל מן הקטן, לא יחזירנו לו, אלא יקנה לו בו ספר תורה, או דבר שאוכל פירותיהם. וכולם שאמרו בשעת מיתתן 'פקדון זה של פלוני הוא', אם היו בחזקת נאמנין אצל זה שהפקדון אצלו, יעשה כמו שצוו, ואם לאו יתן ליורשיהם:
לג) אשה שהיו לה כספים הראויות לבעל לאכול פירותיהם, הוא אומר כך וכך ילקח בהם – נקנה בהם דבר מסוים, והיא אומרת איני לוקחת בהן אלא כך וכך (-דבר מסוים אחר, לוקחים דבר שפירותיו מרובים ויציאתו מעוטה, בין שהיה הדבר כרצונו או שהיה כרצונה. ואין לוקחין אלא דבר שגזעו מחליף ומתקיים תמיד, ולא דבר שכלה, שמא יאכל הבעל הכל, ונמצא הקרן אבד, ותפסיד האשה.
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
