ספר נשים: הלכות אישות, פרק כב
ה) קטנה שנתקדשה לדעת אביה, ונשאת שלא לדעת אביה, בין בפניו בין שלא בפניו, יכול האב למחות, כמו שביארנו. ואפילו שתק האב, אם מתה, אין הבעל יורשה, אלא אם כן רצה האב בנישואיה:
ו) הורו הגאונים, שהאשה שחלתה, ובקשה מבעלה שיגרשנה ותצא בלא כתובה כדי שלא יירשנה, אין שומעין לה. ואפילו אמרה אני שונאה אותו ואיני רוצה לעמוד עמו, אין שומעין לה, ואין דנין אותה דין מורדת לכוף אותה להתגרש, אלא יכול בעלה לקיימה, ודין יפה הוא זה:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
