ספר נשים: הלכות גירושין, פרק ג
טו) הכל כשרין לכתוב את הגט, חוץ מחמשה, והם, גוי ועבד כנעני, וחרש, ושוטה, וקטן. אפילו אשה עצמה כותבת את גיטה שהיא מתגרשת בו מבעלה. ישראל שנשתמד לעבודה זרה, או שהוא מחלל שבתות בפרהסיא, הרי הוא כגוי לכל דבריו, ופסול לכתיבת גט.
טז) ולמה אין כותבין אלו החמשה, מפני שצריך הכותב לכתוב לשם האיש המגרש ולשם האשה המתגרשת, והגוי, על דעת עצמו הוא כותב. וחרש שוטה וקטן אינם כותבים את הגט, כיון שאינן בני דעה. והעבד הכנעני אינו כותב, כיון שאינו בתורת גיטין וקידושין, שהרי אינו יכול לקדש בת ישראל וממילא אינו יכול לגרשה, לפיכך הוא פסול לענין זה כגוי לכל דבריו. ואם כתב הגט אחד מחמשה אלו, אינו גט, אף על פי שחתמו בו עדים כשרים, ונמסר לה בכשרים.
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
