ספר נשים: הלכות גירושין, פרק ד
כב) כתב שני גיטין בשני דפין, זה למעלה מזה, והעדים חתומים בין שני הגיטין, שנמצאו חתומים בסוף הגט הראשון ולמעלה מן הגט השני, אם היה הגט יוצא מתחת יד זו שהעדים נקראין בסוף גיטה, והיא זו שגיטה כתוב למעלה, הרי זו מגורשת. וזו שהעדים נקראין בראש גיטה למעלה, אף אם הגט יוצא מתחת ידה, אינה מגורשת, שהרי חתימות העדים הם לעולם בסיום הגט, ולא בראשו. העדים שחתמו בראש הדף של גט, או מצדו, או מאחריו, אינו גט. ואם נמסר לה בעדים, כשר.
כג) הקיף ראש דף זה לראש דף זה, כלומר, שנכתב הגט האחד מאמצע הדף ולמטה, ונכתב הגט השני גם כן מאמצע הדף לצידו השני, ונמצא ששני הגיטין מתחילים מאמצע הנייר, והעדים חתומים בין הגיטין באמצע הנייר, שנמצאו העדים בראש שני הגיטין, ואינם בתחתית אחד מהם, שניהם בטלין, שהרי אין העדים חתומים בסיום אחד מהגיטין. ואם נמסרו להן בעדים, שניהם כשרים.
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
