ספר נשים: הלכות גירושין, פרק ד
כד) אם לא כתב את כל הגט בטור אחד, אלא שייר מקצת מנוסח הגט וכתבו בדף (-בטור) השני, והעדים חתומים מלמטה בסוף הדף השני, כשר, והוא שיהיה ניכר במגילה שלא נחתך הקלף בתחתית הטור האחד, ושלכך נתכוון הסופר, שישלים בדף השני, וכיון שהסתיים נוסח הגט בטור השני, זהו המקום הראוי לחתימת העדים. אבל אם אינו ניכר שלא נחתך, אף על פי שנמסר בעדים, הרי זו ספק מגורשת, כיון שאנו חוששים שמא שני גיטין היו כתובים כאן בשלמותם, ונחתך מקצת זה מסוף הדף האחד, וכן נחתך מקצת הגט השני מראש הדף השני, ונמצא שאין כאן נוסח גט אחד שנכתב לשם איש ואשה אלו, אלא מעורבים כאן שני גיטין, ואילו הגט שנכתב לשם איש ואשה אלו חתוך הוא בתחילתו או בסופו.
כה) הרי שכתב הגט, ואחר שגמר את נוסח הגט כראוי הוסיף וכתב 'שאלו בשלום פלוני', או 'שלום עליך פלוני רֵעִי' וכיוצא בזה, וחתמו העדים מלמטה, והרי גט זה יוצא מתחת ידה של האשה, הרי זו ספק מגורשת, כיון שאנו חוששים שמא לא חתמו העדים אלא על שאילת שלום הכתובה בתחתית השטר, ואחרי שכבר היו העדים חתומים למטה הוסיפו מעל אותה שאילת שלום את כל נוסח הגט, אבל אם כתב בסיום נוסח הגט לשון 'ושאלו בשלום פלוני', או 'ושלום עליך רעי' וכיוצא בזה, בתוספת וי"ו החיבור, שהרי מוכח מכך שלִיוָּה וחיבר דברים אלו על דברי הגט, ועל שניהם חתמו, הרי זו מגורשת. ואם נמסר לה בעדים, בין כך ובין כך הרי זה גט כשר.
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
