ספר נשים: הלכות גירושין, פרק ח
ז) אמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מראובן ושמעון, וחזר ואמר לה הרי את מותרת לראובן ושמעון, הרי זו מגורשת, שהרי בדבריו האחרונים בטל את התנאי, שהאנשים שהתנה בהן שיהיו אסורים מחמתו, חזר והתירן לה.
ח) ובאופן זה שאמר לה בתחילה 'הרי את מותרת לכל אדם חוץ מראובן ושמעון', וחזר ואמר לה הרי את מותרת לראובן, הרי זו אינה מגורשת, שהרי לא בטל תנאו של שמעון. אמר לה הרי את מותרת לשמעון, או הרי את מותרת אף לשמעון, הרי זו ספק גירושין, כיון שאנו מסופקים שמא לא התירה אלא לשמעון, ואילו ראובן באיסורו עומד, וזה שאמר 'אף לשמעון' אין כוונתו לרבות את ראובן, אלא כלומר לכל אדם ואף לשמעון, או שמא התירה לכל, וזה שאמר 'אף לשמעון', כוונתו והוא הדין לראובן, ששמעון סמוך היה לראובן בתנאו.
ט) התנה עליה ואמר 'היום אין את אשתי ולמחר את אשתי', אינה מגורשת, ואף על פי שכרת בינו לבינה היום. לפיכך כותבין בגיטין בפירוש שתהיה מותרת להנשא לכל אדם מן היום הזה ולעולם.
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
